אגרא דכלה, צירופי בראשית

1 בראשית רבה פתח ↗

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ח, כב: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב תהלים צג, ב: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר הושע ט, י: כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר וגו'. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עד, ב: זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה יז, יב: כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וגו'. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עב, יז: יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וגו'. רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים צ, ב: בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ח, כב: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וגו', קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ תהלים צג, ב: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי. כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג, יט: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, כא: וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טו, כ: רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר דברים יח, ד: רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג, יט: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'.

2 פסחים פתח ↗

לָא קַשְׁיָא: הָא בְּאוּר דִּידַן, הָא בְּאוּר דְּגֵיהִנָּם. אוּר דִּידַן — בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אוּר דְּגֵיהִנָּם — בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְאוּר דְּגֵיהִנָּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת אִיבְּרִי? וְהָא תַּנְיָא: שִׁבְעָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וּתְשׁוּבָה, וְגַן עֵדֶן, וְגֵיהִנָּם, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.

3 בראשית רבה פתח ↗

רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתַח איוב כ, ד: הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי וגו', אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת מִן הַחֳמָרִין, וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ מַה שִּׁבָּרוֹן נַעֲשָׂה בַּמְּדִינָה הַיּוֹם, שֶׁל שִׁשִּׁי הָיוּ שׁוֹאֲלִין שֶׁל חֲמִישִׁי, וְשֶׁל חֲמִישִׁי שֶׁל רְבִיעִי, וְשֶׁל רְבִיעִי שֶׁל שְׁלִישִׁי, וְשֶׁל שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁנִי, וְשֶׁל שֵׁנִי שֶׁל רִאשׁוֹן, וְשֶׁל רִאשׁוֹן לְמִי הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל, וְלֹא לִבְנֵי הַמְדִינָה שֶׁהָיוּ עֲסוּקִין בְּדִימוּסָהּ שֶׁל מְדִינָה. אַף כָּאן כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם הָיוּ שׁוֹאֲלִין אֵלּוּ לָאֵלּוּ מַה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּכֶם, הַיּוֹם שֶׁל שִׁשִּׁי שׁוֹאֵל שֶׁל חֲמִישִׁי וכו' עַד לָרִאשׁוֹן לְמִי הָיוּ שׁוֹאֲלִין, לֹא לַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה הַתּוֹרָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב משלי ח, ל: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וגו', וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, דִּכְתִיב תהלים צ, ד: כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל, הֱוֵי הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד וגו', הַתּוֹרָה יוֹדַעַת מַה קֹּדֶם לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲבָל אַתָּה אֵין לְךָ עֵסֶק לִדְרשׁ אֶלָּא איוב כ, ד: מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם בֶּן סִירָא אָמַר בְּגָדוֹל מִמְךָ אַל תִּדְרשׁ, בְּחָזָק מִמְךָ בַּל תַּחְקֹר, בְּמֻפְלָא מִמְּךָ בַּל תֵּדָע, בִּמְכֻסֶּה מִמְךָ אַל תִּשְׁאַל, בַּמֶּה שֶׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, וְאֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת.

4 פסחים פתח ↗

כִּסֵּא הַכָּבוֹד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב: ״כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ״. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, דִּכְתִיב: ״יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ״!

5 מדרש משלי פתח ↗

משלי יד כח: "ברב עם הדרת מלך, ובאפס לאום מחיתת רזון" - אמר רבי חמא בר חנינא: בא וראה שבחו וגדולתו של הקב"ה, שאף על פי שיש לפניו אלף אלפי אלפים ורבי רבבות כתות של מלאכי השרת שישרתוהו וישבחוהו, אינו רוצה בשבחן של כולם, אלא בשבחן של ישראל, שנאמר "ברב עם הדרת מלך", ואין עם אלא ישראל, שנאמר ישעיהו מג כא: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", בשביל שיגידו שבחי בעולם וכה"א תהלים מז י: "נדיבי עמים נאספו, עם אלהי אברהם, כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה". אמר רבי סימון: אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו? בשעה שישראל נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן. רבי ישמעאל אומר: בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר-כך עונין קדיש: "אמן יהא שמיה רבא מבורך", באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת "בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי, כמה הן משבחין אותי", באותה שעה מלבישין אותו הוד והדר, לכך נאמר "ברוב עם הדרת מלך". "ובאפס לאום מחיתת רזון" - אם הפסיקו עצמן מדברי תורה, אף אני אפסוק מהם דברי תורה. משלי יד לג: "בלב נבון תנוח חכמה" - אמר רב הונא: זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם; "ובקרב כסילים תיוודע" - זה תלמיד חכם בן עם הארץ.

8 פסחים פתח ↗

9 בראשית רבה פתח ↗

10 בראשית רבה פתח ↗

11 בראשית רבה פתח ↗

וַיִּקַח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם בראשית כח, יא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁנֵים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים נָטַל, כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אָמַר אַבְרָהָם לֹא הֶעֱמִידָן, יִצְחָק לֹא הֶעֱמִידָן, אֲנִי אִם מִתְאַחוֹת הֵן שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֵּיוָן שֶׁנִּתְאַחוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יָדַע שֶׁהוּא מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר נָטַל שָׁלשׁ אֲבָנִים, אָמַר, אַבְרָהָם יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, יִצְחָק יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, וַאֲנִי אִם מִתְאַחוֹת הֵן שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלַי, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְאַחוּ, יָדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלָיו. רַבָּנָן אָמְרֵי מִעוּט אֲבָנִים שְׁנַיִם, אַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ פְּסֹלֶת, יִשְׁמָעֵאל וְכָל בְּנֵי קְטוּרָה. וְיִצְחָק יָצָא עֵשָׂו וְכָל אַלּוּפָיו. וַאֲנִי אִם מִתְאַחוֹת שְׁתֵּי אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא הֵימֶנִּי פְּסֹלֶת. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב וְנָתַן תַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַחַיּוֹת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר כְּתִיב מיכה א, ג: כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וגו', מִי שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אוֹתָן הָאֲבָנִים שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב אָבִינוּ תַּחַת רֹאשׁוֹ נַעֲשׂוּ תַּחְתָּיו כְּמִטָּה וּכְפַרְנוֹס, מָה רְטִיבָה הִרְטִיב שיר השירים א, יז: קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים וגו'. צַדִּיקִים וְצַדִּיקוֹת נְבִיאִים וּנְבִיאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ. וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כָּאן שָׁכַב אֲבָל כָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה טָמוּן בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכָב. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כָּאן שָׁכַב, אֲבָל כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁעָמַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל לָבָן לֹא שָׁכָב, וּמָה הָיָה אוֹמֵר, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים, מַאי טַעְמֵיהּ תהלים קכד, א: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, מַה טַּעַם תהלים כב, ד: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא.

12 בראשית רבה פתח ↗

14 מדרש משלי פתח ↗

משלי ט א: "חכמות בנתה ביתה" - זו היא התורה, שקנתה כל העולמות. "חצבה עמודיה שבעה" - שנחצבה משבעה רקיעים וניתנה לבני אדם. ד"א "חכמות בנתה ביתה" - אמר הקב"ה: אם זכה אדם ולמד תורה וחכמה, חשוב לפניי כאילו העמיד כל העולם כולו. "חצבה עמודיה שבעה" - אלו שבעה ארצות, אם זכה אדם ומקיימה נוחל שבעה ארצות, ואם לאו - מתחלק לשבע ארצות. משלי ט ב: "טבחה טבחה מסכה יינה" - אמר רבי אבהו: זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה? התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושיכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששיכרה אותו יין, קנתה לה אומתה לעולם. "אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר אסתר ט כח: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". אמר רבי אלעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר ויקרא טז לד: "והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה". ד"א "אף ערכה שולחנה" - זו התורה, שעורכת שולחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר יחזקאל מא כב: "וידבר אליי זה השולחן אשר לפני ה'". ד"א "אף ערכה שולחנה" - מעשה ברבי עקיבה שהיה חבוש בבית האסורים, ורבי יהושע הגרסי תלמידו היה משמשו, ערב יום טוב נפטר ממנו והלך לביתו, בא אליהו ועמד על פתח ביתו, אמר לו 'שלום עליך רבי!', אמר לו 'שלום עליך רבי ומורי!', אמר לו 'כלום אתה צריך?', אמר לו 'כהן אני, ובאתי להגיד לך שרבי עקיבא מת בבית האסורים', מייד הלכו שניהם לבית האסורים ומצאו פתח שער בית האסורים פתוח ושר בית הסוהר ישן, וכל העם שהיו בבית האסורים היו ישנים, והשכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו, מייד נטפל אליהו זכור לטוב ונטלו על כתפיו, וכשראה רבי יהושע הגרסי כך, אמר לאליהו 'רבי, הלא אמרת לי אני אליהו כהן, וכהן אסור לטמא במת!', אמר לו 'דייך רבי יהושע בני, חס ושלום, שאין טומאה בצדיקים, ואף לא בתלמידיהם', והיו מוליכין אותו כל הלילה, עד שהגיעו לטרפילון של קסרין, כיוון שהגיעו לשם, עלו שלוש מעלות וירדו ירידות, ונפתח המערה לפניהם, וראו שם כיסא וספסל ושולחן ומנורה, והשכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו, וכיוון שיצאו נסתמה המערה, ודלקה הנר על המנורה, וכשראה אליהו כך פתח ואמר 'אשריכם צדיקים, ואשריכם עמלי תורה, ואשריכם יראי אלהים, שגנוז וטמור לכם ומשומר לכם מקום בגן עדן לעתיד לבוא! אשריך רבי עקיבא שנמצא לך מלון ערב בשעת מיתתך!'. לכך נאמר "אף ערכה שולחנה". ועוד מעשה היה ברבן גמליאל, שהיו הזקנים מסובין אצלו, והיה טבי עבדו עומד ומשמשו. אמר רבי אלעזר בן עזריה: אי לך כנען שחייבת לבנייך, בין הצדיקים ובין הרשעים! בדין הוא שיהא טבי מיסב ואני משמשו. אמר רבי ישמעאל: מצינו גדול מזה, אברהם גדול העולם ששימש את הכנענים. אמר רבי טרפון: מצינו גדול מזה: כהן גדול משמש את ישראל ביום הכיפורים. אמר להם רבן גמליאל: הנחתם כבודו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ואתם עוסקים בכבודו של בשר ודם?! הקב"ה ברא עולמו, משיב הרוחות, מזריח את החמה, מוריד הגשמים, מפריח טללים, מגדל צמחים, ועורך שולחן לכל אחד ואחד, דכתיב תהלים כג ה: "תערוך לפניי שולחן", וכל כך למה - בזכותה של תורה, לפיכך נתנבא שלמה ואמר "אף ערכה שולחנה". אמר רבי נחמיה: בוא וראה כמה גדול כבוד תורה, לא די להם לחכמים שהיא עורכת להם שולחן, אלא שמוספת להם חכמה על חכמתם, הה"ד משלי ט ט: "תן לחכם - ויחכם עוד, הודע לצדיק - ויוסף לקח". אם ראית תלמיד חכם שחביבים עליו דברי תורה, תן לו חכמה ויחכם עוד. "הודע לצדיק ויוסף לקח" - שמתוך שהוא משחית נפשו לשמוע דברי תורה, אף היא מוספת לו יראה:

15 מגילה פתח ↗

רַב נַחְמָן אָמַר: קְרִיָּיתָהּ זוֹ הַלֵּילָהּ. רָבָא אָמַר, בִּשְׁלָמָא הָתָם: ״הַלְלוּ עַבְדֵי ה׳״ — וְלֹא עַבְדֵי פַרְעֹה, אֶלָּא הָכָא: ״הַלְלוּ עַבְדֵי ה׳״ — וְלֹא עַבְדֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אַכַּתִּי עַבְדֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲנַן.

16 שבת פתח ↗

מַאי חֲנוּכָּה? דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכ״ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה תְּמָנְיָא אִינּוּן דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן. שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוָוֽנִים לַהֵיכָל טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל. וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד. נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.

19 כתובות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי, אָמַר: לְבָנַי אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ בָּנָיו אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם. נֵר יְהֵא דָּלוּק בִּמְקוֹמוֹ, שׁוּלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מוּצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ. יוֹסֵף חׇפְנִי שִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְּחַיַּי, וְהֵם יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי.

21 כתובות פתח ↗

מַאי לִמְקוֹם שֶׁאִמָּהּ? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ בַּת אֵצֶל הָאֵם, לָא שְׁנָא גְּדוֹלָה וְלָא שְׁנָא קְטַנָּה. לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם וְכוּ׳. הָהוּא גַּבְרָא דְּאוֹגַר לֵיהּ רִיחְיָא לְחַבְרֵיהּ לִטְחִינָה. לְסוֹף אִיעַתַּר, זְבֵין רִיחְיָא וְחַמְרָא, אֲמַר לֵיהּ: עַד הָאִידָּנָא הֲוָה טָחֵינְנָא גַּבָּךְ, הַשְׁתָּא הַב לִי אַגְרָא. אֲמַר לֵיהּ: מִיטְחָן טָחֵינְנָא לָךְ. סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר: הַיְינוּ מַתְנִיתִין לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם ״הֲרֵי אָנוּ זָנִין אוֹתָהּ כְּאֶחָד״, אֶלָּא אֶחָד זָנָהּ וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב עַוִּירָא: מִי דָּמֵי? הָתָם, חַד כְּרֵיסָא אִית לַהּ, תַּרְתֵּי כְּרֵיסָתָא לֵית לַהּ. הָכָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: טְחוֹן וְזַבֵּין, טְחוֹן וְאוֹתֵיב. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ טְחִינָא לְרִיחְיָא, אֲבָל אִית לֵיהּ טְחִינָא לְרִיחְיָא — כְּגוֹן זוֹ כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל מִדַּת סְדוֹם. מַתְנִי׳ אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה: אִי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעְלִי — אֵין הַיּוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לוֹמַר לָהּ: ״לְכִי לְבֵית אָבִיךְ וְאָנוּ זָנִין אוֹתָךְ״, אֶלָּא זָנִין אוֹתָהּ, וְנוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר לְפִי כְּבוֹדָהּ. אָמְרָה: ״אִי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית אַבָּא״ — יְכוֹלִין הַיּוֹרְשִׁין לוֹמַר לָהּ: אִם אַתְּ אֶצְלֵנוּ — יֵשׁ לִיךְ מְזוֹנוֹת, וְאִם אֵין אַתְּ אֶצְלֵנוּ אֵין לִיךְ מְזוֹנוֹת. אִם הָיְתָה טוֹעֶנֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא יַלְדָּה וְהֵן יְלָדִים — זָנִין אוֹתָהּ וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּמָּדוֹר כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. בַּעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. בְּכָרִים וּכְסָתוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ: ״וְאַתְּ תְּהֵא יָתְבַתְּ בְּבֵיתִי וּמִיתַּזְנָא מִנִּכְסַי כֹּל יְמֵי מֵגַר אַרְמְלוּתִיךְ בְּבֵיתִי״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״בְּבֵיתִי״ — וְלֹא בְּבִקְתִּי. אָמַר רַב נַחְמָן: יְתוֹמִים שֶׁמָּכְרוּ מְדוֹר אַלְמָנָה — לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְּלוּם. וּמַאי שְׁנָא מִדְּרַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן? דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְתוֹמִים שֶׁקָּדְמוּ וּמָכְרוּ בִּנְכָסִים מוּעָטִין — מַה שֶּׁמָּכְרוּ מָכְרוּ. הָתָם לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי לַהּ מֵחַיִּים, הָכָא מִשְׁתַּעְבְּדִי לַהּ מֵחַיִּים. אָמַר אַבָּיֵי, נְקִיטִינַן: מְדוֹר אַלְמָנָה שֶׁנָּפַל — אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּיבִין לִבְנוֹתוֹ, תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מְדוֹר אַלְמָנָה שֶׁנָּפַל — אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּיבִין לִבְנוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ הִיא אוֹמֶרֶת ״הַנִּיחוּנִי וְאֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי״ — אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ. בָּעֵי אַבָּיֵי: שִׁיפְּצָה, מַאי? תֵּיקוּ. אָמְרָה אִי אֶפְשִׁי. וְלִיתְּבוּ לַהּ כִּי יָתְבָה הָתָם? מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: בִּרְכַּת הַבַּיִת בְּרוּבָּה. וְלִיתְּבוּ לַהּ לְפִי בִּרְכַּת הַבַּיִת? הָכִי נָמֵי. אָמַר רַב הוּנָא: לְשׁוֹן חֲכָמִים בְּרָכָה, לְשׁוֹן חֲכָמִים עוֹשֶׁר, לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. בְּרָכָה הָא דַּאֲמַרַן. עוֹשֶׁר, דִּתְנַן: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ, מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד — קָנָה, מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ — לֹא קָנָה. וְאִם הָיָה פִּקֵּחַ — שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמוֹ. מַרְפֵּא, דִּתְנַן: לֹא יִלְעוֹס אָדָם חִטִּין וְיַנִּיחַ עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ בַּפֶּסַח, מִפְּנֵי שֶׁמַּחְמִיצוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי, אָמַר: לְבָנַי אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ בָּנָיו אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם. נֵר יְהֵא דָּלוּק בִּמְקוֹמוֹ, שׁוּלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מוּצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ. יוֹסֵף חׇפְנִי שִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְּחַיַּי, וְהֵם יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי. הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם. דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, דִּכְתִיב: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״! אֵשֶׁת אָב הֲוַאי. אֵשֶׁת אָב נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, דְּתַנְיָא: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״, ״אֶת אָבִיךָ״ — זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ, ״וְאֶת אִמֶּךָ״ — זוֹ בַּעַל אִמֶּךָ, וָיו יְתֵירָה — לְרַבּוֹת אֶת אָחִיךָ הַגָּדוֹל! הָנֵי מִילֵּי מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה לָא. ״נֵר יְהֵא דָּלוּק בִּמְקוֹמוֹ, שׁוּלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מוּצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ״, מַאי טַעְמָא? כֹּל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ. הַהוּא בֵּי שִׁמְשָׁא אֲתַאי שִׁבָבְתָּא, קָא קָרְיָה אַבָּבָא, אֲמַרָה אַמְּתֵיהּ: שְׁתִיקוּ, דְּרַבִּי יָתֵיב. כֵּיוָן דִּשְׁמַע, שׁוּב לָא אֲתָא, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל צַדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים. ״יוֹסֵף חׇפְנִי שִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי, הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְּחַיַּי וְהֵם יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי״. סְבוּר מִינָּה בְּהָדֵין עָלְמָא הוּא דְּקָאָמַר, כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָדֵים עַרְסַיְיהוּ לְעַרְסֵיהּ, אָמְרִי: שְׁמַע מִינַּהּ לְהָהוּא עָלְמָא הוּא דְּקָאָמַר. וְהַאי דַּאֲמַר הָכִי — דְּלָא לֵימְרוּ: מִילְּתָא הֲוַאי לְהוּ וְעַד הָאִידָּנָא נָמֵי זְכוּתוֹ דְּרַבִּי הוּא דְּאַהַנְיָא לְהוּ. אָמַר לָהֶן: לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן: ״אַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָירוֹת,

23 עירובין פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה וְגוֹ׳״ — בְּנִי, הִזָּהֵר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְדִבְרֵי סוֹפְרִים — כׇּל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָּיב מִיתָה.

24 כתובות פתח ↗

אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי? שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים — הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין. וְתִינָּשֵׂא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין? שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהֵא טוֹרֵחַ בִּסְעוּדָה שְׁלֹשָׁה יָמִים, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת וּשְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, וּבָרְבִיעִי כּוֹנְסָהּ.

25 הוריות פתח ↗

הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִיפַּק לְאוֹרְחָא וּבָעֵי לְמִידַּע אִי חָזַר הָדַר וְאָתֵי לְבֵיתָא, אִי לָא – נֵיקוּם בְּבֵיתָא דְּחַבָּרָא, אִי חָזֵי בָּבוּאָה דְבָבוּאָה לִידַּע דְּהָדַר וְאָתֵי לְבֵיתֵאּ. וְלָאו מִלְּתָא הִיא, דִּלְמָא חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ, וּמִיתְּרַע מַזָּלֵיהּ. אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סִימָנָא מִילְּתָא הִיא, לְעוֹלָם יְהֵא רָגִיל לְמִיחְזֵי בְּרֵישׁ שַׁתָּא קָרָא וְרוּבְּיָא, כַּרָּתֵי וְסִילְקָא וְתַמְרֵי.

31 כתובות פתח ↗

32 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מג, א: וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ עוֹלָמִי עוֹלָמִי אוֹמַר לְךָ מִי בְּרָאֲךָ מִי יְצָרְךָ, יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ יַעֲקֹב יְצָרְךָ, כַּכָּתוּב: בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּהֵמוֹת לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב מ, טו: הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בְּרַבִּי יִצְחָק אָמַר שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, דִּכְתִיב תהלים עח, ה: וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְאֵין עֵדוּת הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר דברים ל, יט: הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בראשית א, א: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ב, ג: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. אָמַר רַבִּי אַחָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, כא: וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ הַכֹּל לֹא נוֹצָר אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ירמיה י, טו: לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב יָצַר הַכֹּל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר אַבְרָהָם לֹא נִצּוֹל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְנִדּוֹן לִפְנֵי שִׁלְטוֹן וְיָצָא דִינוֹ לִפְנֵי שִׁלְטוֹן לִשָּׂרֵף, צָפָה אוֹתָהּ הַשִּׁלְטוֹן בָּאִצְטְרוֹלוֹגוֹס שֶׁלּוֹ וְרָאָה שֶׁעָתִיד לְהוֹלִיד בַּת שֶׁהִיא נִשַּׂאת לַמֶּלֶךְ, אָמַר כְּדַי הוּא לְהִנָּצֵל בִּזְכוּת בִּתּוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹלִיד, כָּךְ אַבְרָהָם יָצָא דִינוֹ מִלִּפְנֵי נִמְרוֹד לִשָּׂרֵף, וְצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲקֹב עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אָמַר כְּדַאי הוּא לִנָּצֵל בִּזְכוּת יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה כט, כב: כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם. וְרַבָּנָן אָמְרִין אַבְרָהָם עַצְמוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית יח, יט: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, וְאֵין צְדָקָה וּמִשְׁפָּט אֶלָּא בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים צט, ד: מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ.

34 בראשית רבה פתח ↗

35 בראשית רבה פתח ↗

36 פסחים פתח ↗

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן: ״תְּרוּמָה״ קְרִינְהוּ רַחֲמָנָא. כִּתְרוּמָה: מָה תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת לְאוֹנֵן — אַף בִּיכּוּרִים מוּתָּר לְאוֹנֵן.

38 שבת פתח ↗

וּמַאי ״אוֹ אֵינוֹ״ דְּקָאָמַר — הֲדַר אָמַר: וּמִמַּאי דְּצָרַעַת חֲמוּרָה? דִילְמָא שַׁבָּת חֲמוּרָה, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהּ עוֹנָשִׁין וְאַזְהָרוֹת הַרְבֵּה. אִי נָמֵי: וּמִמַּאי מִשּׁוּם דַּחֲמִירָא צָרַעַת הִיא, דִּילְמָא מִשּׁוּם גַּבְרָא הוּא דְּלָא חֲזֵי. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״שְׁמִינִי יִמּוֹל״ — חוּץ מִשַּׁבָּת. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיּוֹם״ — אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. תָּנוּ רַבָּנַן: מִילָה דּוֹחָה אֶת הַצָּרַעַת, בֵּין בִּזְמַנָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ. יוֹם טוֹב אֵינָהּ דּוֹחָה אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ בִּלְבַד.

39 ספר הזהר פתח ↗

קָם רַבִּי אַבָּא וְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּרֵישֵׁיהּ וּבָרְכֵיהּ, אָמַר וַדַּאי חֲשִׁיבְנָא דְּחָכְמְתָא לָא אִשְׁתְּכַח בַּר בְּאִנּוּן זַכָּאֵי דְּזָכוּ בָּה. הַשְׁתָּא חָמֵינָא דְּאֲפִילּוּ יְנוּקֵי בְּדָרָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן זָכוּ לְחָכְמְתָא עִלָאָה. זַכָּאָה אַנְתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן. וַוי לְדָרָא דְּאַנְתְּ תִּסְתַּלַּק מִנֵּיהּ. יָתְבוּ עַד צַפְרָא וְאִשְׁתַּדְּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר ישעיהו ס׳:כ״א וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגו'. מִלָּה דָא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא מַאי טַעְמָא כְּתִיב וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, וְכִי כֻּלְהוּ יִשְׂרָאֵל צַדִּיקֵי נִינְהוּ. וְהָא כַּמָּה חַיָּיבִין אִית בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּמָּה חַטָּאִין וְכַמָּה רַשִּׁיעִין דְּעָבְרִין עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. אֶלָּא הָכִי תָנָא בְּרָזָא דְמַתְנִיתִין. זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּעָבְדִין קָרְבָּנָא דְרַעֲוָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּמַקְרִיבִין בְּנַיְיהוּ לִתְמַנְיָא יוֹמִין לְקָרְבָּנָא, וְכַד אִתְגְּזָרוּ עָאלוּ בְּהַאי חוּלָקָא טָבָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּכְתִיב, משלי י׳:כ״ה וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. כֵּיוָן דְּעָאלוּ בְּהַאי חוּלָקָא דְצַדִּיק אִקְרוּן צַדִּיקִים, וַדַּאי כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְעַל כֵּן לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. כְּדִכְתִיב, תהילים קי״ח:כ׳ פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם. וּכְתִיב זֶה הַשַּׁעַר לַיְיָ צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ. אִנּוּן דְּאִתְגְּזָרוּ וְאִקְרוּן צַדִּיקִים. נֵצֶר מַטָּעַי. נִצֶר מֵאִנּוּן נְטִיעִין דְּנָטַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן הַאי אֶרֶץ חַד מִנַיְיהוּ, וְעַל כֵּן אִית לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל חוּלָקָא טָבָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וּכְתִיב, תהילים ל״ז:כ״ט צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ. ישעיהו ס׳:כ״א לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. מַהוּ לְעוֹלָם. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּמַתְנִיתָּא דִילָן, וְהָא אִתְּמָר הַאי מִלָּה בֵּין חַבְרַיָיא. ותאנא מאי קא חמא קרא דלא אקרי אברהם עד השתא. נ"א תא חזי, קודשא בריך הוא לא קרא לאברהם אברהם עד השתא מאי טעמא. אלא הכי אוקימנא דעד השתא לא אתגזר, וכד אתגזר אתחבר ביה האי ה"א ושריא ביה, אֶלָּא הָכִי אוֹקִימְנָא דְּעַד הַשְׁתָּא לָא אִתְגְּזַר, וְכַד אִתְגְּזַר אִתְחַבַּר בְּהַאי ה' וּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בֵּיהּ וּכְדֵין אִקְרֵי אַבְרָהָם. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב, בראשית ב׳:ד׳ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. וְתָאנָא בְּה' בְּרָאָם. וְתָאנָא בְּאַבְרָהָם. מַאי קָאַמְרֵי אֶלָּא דָּא חֶסֶד וְדָא שְׁכִינְתָּא וְכֹלָּא נָחִית כְּחֲדָא, וְלָא קַשְׁיָא מִלָּה וְהַאי וְהַאי הֲוֵי. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי אַבָּא הַאי ה' דְּהִבָּרְאָם זְעִירָא, וְה' דברים ל"ב ו דְּהַלַּיְיָ רַבְרְבָא, מַה בֵּין הַאי לְהַאי, אָמַר לֵיהּ דָּא שכינתא שְׁמִיטָה, וְדָא יוֹבְלָא ואית דמתני דכלא חד, דכד מנהרא מצדיק כדין קיימא באשלמותא וה' רברבא, דהא מתנהרא כדקא יאות, ולזמנין דלא קיימא באשלמותא וינקא מסטרא אחרא כדין ה"א זעירא וּבְגִין כָּךְ זִמְנִין דְּסִיהֲרָא קָיְימָא בְּאַשְׁלָמוּתָא וְזִמְנִין בִּפְגִימוּתָא, וּבְאַנְפָּהָא אִשְׁתְּכַח וְאִשְׁתְּמוֹדַע וְכֹלָּא שַׁפִּיר. וְהַאי אִיהוּ בְּרִירָא דְּמִלָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוֹן מִכָּל שְׁאָר עַמִין, וְיָהִיב לוֹן אָת קְיָימָא דָא, דְּכָל מַאן דְּאִית בֵּיהּ הַאי אָת, לָא נָחִית לַגֵּיהִנֹּם אִי אִיהוּ נָטִיר לֵיהּ כְּדְקָא יָאוּת דְּלָא עָיִיל לֵיהּ בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא וְלָא מְשַׁקֵּר בִּשְׁמֵיהּ דְּמַלְכָּא, דְּכָל מַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי, כְּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּכְתִיב, הושע ה׳:ז׳ בַּיְיָ בָּגָדוּ כִּי בָּנִים זָרִים יָלָדוּ. תוּ אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּזִמְנָא דְּבַר נָשׁ אַסִּיק בְּרֵיהּ לְאָעֳלֵיהּ לְהַאי בְּרִית, קְרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפַמַּלְיָא דִילֵיהּ וְאָמַר חָמוּ מַאי בְּרִיָּה עֲבָדִית בְּעָלְמָא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִזְדַּמַּן ליה אֵלִיָהוּ וְטָאס מו ב עָלְמָא בְּד' טָאסִין וְאִזְדַּמַּן תַּמָּן. וְעַל דָּא תָּנִינָן דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְתַקָּנָא כֻּרְסְיָיא אָחֳרָא לִיקָרָא דִּילֵיהּ, וְיֵימָא יג א דָּא כֻּרְסְיָיא דְּאֵלִיָּהוּ, וְאִי לָאו לָא שָׁרֵי תַמָּן. וְהוּא סָלִיק וְאַסְהִיד קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, מלכים א י״ט:ט׳-י׳ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ וְגו'. וּכְתִיב קַנֹּא קִנֵאתִי לַיְיָ אלהי צבאות כִּי עָזְבוּ בְּרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגו'. אָמַר לֵיהּ חַיֶּיךָ בְּכָל אֲתַר דְּהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא יִרְשְׁמוּן לֵיהּ בָּנַי בִּבְשַׂרְהוֹן אַנְתְּ תִּזְדַּמַּן תַּמָּן, וּפוּמָא דְּאַסְהִיד דְּיִשְׂרָאֵל עָזְבוּ, הוּא יַסְהִיד דְּיִשְׂרָאֵל מְקַיְימִין הַאי קְיָימָא. וְהָא תָּנִינָן עַל מָה אִתְעַנַּשׁ אֵלִיָּהוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל דְּאָמַר דִּלְטוֹרָא עַל בְּנוֹי. אַדְהָכִי הֲוָה אָתֵי נְהוֹרָא דְיוֹמָא וְהֲווּ אֲמָרֵי מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. קָמוּ לְמֵיזַל. אָמַר לֵיהּ הַהוּא גַבְרָא בַּמֶּה דְּעַסְקִיתוּ בְּהַאי לֵילְיָא אַשְׁלִימוּ. אֲמָרֵי מַאי הוּא. אָמַר לֶהוּ דְּתֶחמוּן לִמְחָר אַנְפּוֹי דְּמָרֵיהּ דְּקַיָימָא, דְּהָא דְּבִיתָאי בָּעָאת בָּעוּתָא דָא מִנַּיְיכוּ. וּגְזַר קְיָימָא דִּבְרֵי דְּאִתְיְילִיד לִי, לְמָחָר לֵיהֱוֵי הִלּוּלָא דִילֵיהּ. אָמַר רַבִּי אַבָּא הַאי בְּעוּתָא דְּמִצְוָה אִיהוּ וּלְמֶחמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא נֵיתִיב. אוֹרִיכוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא, בְּהַהוּא לֵילְיָא כָּנַשׁ הַהוּא גַבְרָא כָּל אִנּוּן רְחִימוֹי, וְכָל הַהוּא לֵילְיָא אִשְׁתַּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא וְלָא הֲוָה מַאן דְּנָאִים, אָמַר לֶהוּ הַהוּא גַבְרָא בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ כָּל חַד וְחַד לֵימָא מִלָּה חַדְתָּא דְאוֹרַיְיתָא:

45 ברכות פתח ↗

וְכֵן אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר ״קְדוּשָּׁה״ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כׇּל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה לֹא יְהֵא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

46 שבת פתח ↗

״וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ״. ״וְכִבַּדְתּוֹ״ — שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חוֹל, וְכִי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵיהּ ״מְכַבְּדוֹתַי״. ״מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ״ — שֶׁלֹּא יְהֵא הִילּוּכְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִילּוּכְךָ שֶׁל חוֹל. ״מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ״ — חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִין, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מוּתָּרִין. ״וְדַבֵּר דָּבָר״ —

47 מנחות פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וּמוֹדֶה לִי רַבִּי יְהוּדָה בְּרִיבִּי, שֶׁאִם אֵין לוֹ תְּפִילִּין שֶׁל יָד וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי תְּפִילִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁטּוֹלֶה עוֹר עַל אַחַת מֵהֶן וּמַנִּיחָהּ. מוֹדֶה? הַיְינוּ פְּלוּגְתַּיְיהוּ! אָמַר רָבָא: מִדְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי חָזַר בּוֹ רַבִּי יְהוּדָה.

49 שבת פתח ↗

דְּקָאֵי צֶדֶק בְּמַעֲרָב — מְהַדַּרְנָא וּמוֹקֵימְנָא לֵיהּ בְּמִזְרָח. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״. וּמִדִּשְׁמוּאֵל נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דִּשְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט הֲווֹ יָתְבִי, וַהֲווֹ קָאָזְלִי הָנָךְ אִינָשֵׁי לְאַגְמָא. אֲמַר לֵיהּ אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: הַאי גַּבְרָא אָזֵיל וְלָא אָתֵי, טָרֵיק לֵיהּ חִיוְיָא וּמָיֵית. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: אִי בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא, אָזֵיל וְאָתֵי. אַדְּיָתְבִי אֲזַל וַאֲתָא. קָם אַבְלֵט שַׁדְיֵהּ לְטוּנֵיהּ, אַשְׁכַּח בֵּיהּ חִיוְיָא דִּפְסִיק וּשְׁדֵי בְּתַרְתֵּי גוּבֵּי. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מַאי עֲבַדְתְּ? אֲמַר לֵיהּ: כׇּל יוֹמָא הֲוָה מַרְמִינַן רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְאָכְלִינַן. הָאִידָּנָא הֲוָה אִיכָּא חַד מִינַּן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ רִיפְתָּא, הֲוָה קָא מִיכְּסַף. אָמֵינָא לְהוּ: אֲנָא קָאֵימְנָא וּמַרְמֵינָא. כִּי מְטַאי לְגַבֵּיהּ, שַׁוַּאי נַפְשַׁאי כְּמַאן דִּשְׁקִילִי מִינֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְּסִיף. אֲמַר לֵיהּ: מִצְוָה עֲבַדְתְּ. נְפַק שְׁמוּאֵל וּדְרַשׁ: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״, וְלֹא מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ. וּמִדְּרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא, אָמְרִי לֵיהּ כַּלְדָּאֵי: הָהוּא יוֹמָא דְּעָיְילָה לְבֵי גְנָנָא, טָרֵיק לַהּ חִיוְיָא, וּמִיתָא. הֲוָה דָּאֵיג אַמִּילְּתָא טוּבָא. הָהוּא יוֹמָא שְׁקַלְתַּהּ לְמַכְבַּנְתָּא, דַּצְתַּהּ בְּגוּדָא, אִיתְרְמִי אִיתִּיב בְּעֵינֵיהּ דְּחִיוְיָא. לְצַפְרָא כִּי קָא שָׁקְלָה לַהּ, הֲוָה קָא סָרֵיךְ וְאָתֵי חִיוְיָא בָּתְרַהּ. אֲמַר לַהּ אֲבוּהּ: מַאי עֲבַדְתְּ? אֲמַרָה לֵיהּ בְּפַנְיָא אֲתָא עַנְיָא, קְרָא אַבָּבָא וַהֲווֹ טְרִידִי כּוּלֵּי עָלְמָא בִּסְעוּדְתָּא, וְלֵיכָּא דְּשָׁמְעֵיהּ. קָאֵימְנָא, שְׁקַלְתֵּיהּ לְרִיסְתָּנַאי דִּיהַבְתְּ לִי, יַהְבִתֵּיהּ נִיהֲלֵיהּ. אֲמַר לַהּ: מִצְוָה עֲבַדְתְּ. נְפַק רַבִּי עֲקִיבָא וּדְרַשׁ: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״, וְלֹא מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ. וּמִדְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דְּאִימֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמְרִי לַהּ כַּלְדָּאֵי: בְּרִיךְ גַּנָּבָא הָוֵה. לָא שְׁבַקְתֵּיהּ גַּלּוֹיֵי רֵישֵׁיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: כַּסִּי רֵישָׁיךָ, כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִשְׁמַיָּא, וּבְעִי רַחֲמֵי. לָא הֲוָה יָדַע אַמַּאי קָאָמְרָה לֵיהּ. יוֹמָא חַד יָתֵיב קָא גָרֵיס תּוּתֵי דִיקְלָא, נְפַל גְּלִימָא מֵעִילָּוֵי רֵישֵׁיהּ, דְּלִי עֵינֵיהּ חֲזָא לְדִיקְלָא, אַלְּמֵיהּ יִצְרֵיהּ, סְלֵיק, פַּסְקֵיהּ לְקִיבּוּרָא בְּשִׁינֵּיהּ. מַתְנִי׳ מְחַתְּכִין אֶת הַדִּלּוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲסוּרָה — לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן. גְּמָ׳ אִיתְּמַר: עָרֵל שַׁחַז סִימָן. אָמַר עוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַף רַב סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. מִדִּכְרָכֵי דְזוּזֵי, דְּרַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. וְאַף לֵוִי סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. כִּי הָא דְּלֵוִי כִּי הֲווֹ מַיְיתִי טְרֵיפְתָּא לְקַמֵּיהּ בְּיוֹמָא טָבָא, לָא הֲוָה חָזֵי לַהּ אֶלָּא כִּי יָתֵיב אַקִּיקְלִיתָא. דַּאֲמַר: דִּילְמָא לָא מִתַּכְשְׁרָא, וַאֲפִילּוּ לִכְלָבִים לָא חַזְיָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאַף זְעֵירִי סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן: בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה — לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ, וְתַרְגְּמַהּ זְעֵירִי: בְּבֶהֱמַת קׇדָשִׁים. אֲבָל בְּחוּלִּין — שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן:

50 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

יש אומרים שאסור להוציא הזכרה מפיו בראש מגולה וי"א שיש למחות שלא ליכנס בב"ה בגלוי הראש:

58 ברכות פתח ↗

מַאי ״זֶרַע אֲנָשִׁים״? אָמַר רַב: גַּבְרָא בְּגוּבְרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶרַע שֶׁמּוֹשֵׁחַ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, וּמַאן אִינּוּן — שָׁאוּל וְדָוִד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: זֶרַע שֶׁשָּׁקוּל כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, וּמַאן אִינּוּן — מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ״. וְרַבָּנַן אָמְרִי: ״זֶרַע אֲנָשִׁים״ — זֶרַע שֶׁמּוּבְלָע בֵּין אֲנָשִׁים.

60 סוטה פתח ↗

מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״, וּכְתִיב: ״כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא״.

62 ברכות פתח ↗

חַיָּיב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וְגוֹ׳״. ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. ״וּבְכׇל נַפְשְׁךָ״ — אֲפִילּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ. ״וּבְכׇל מְאֹדֶךָ״ — בְּכָל מָמוֹנְךָ. דָּבָר אַחֵר: ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״ — בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ.

65 ברכות פתח ↗

אַיְּיתִי כָּסָא דְמוֹקְרָא בַּת אַרְבַּע מְאָה זוּזִי, וְתַבַּר קַמַּיְהוּ, וְאִעֲצִיבוּ. רַב אָשֵׁי עֲבַד הִילּוּלָא לִבְרֵיהּ, חֲזַנְהוּ לְרַבָּנַן דַּהֲווֹ קָא בָדְחִי טוּבָא. אַיְּיתִי כָּסָא דְּזוּגִּיתָא חִיוָּרְתָּא, וְתַבַּר קַמַּיְהוּ, וְאִעֲצִיבוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב הַמְנוּנָא זוּטֵי בְּהִלּוּלָא דְּמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא: לִישְׁרֵי לַן מָר. אֲמַר לְהוּ: וַי לַן, דְּמִיתְנַן. וַי לַן, דְּמִיתְנַן. אָמְרִי לֵיהּ: אֲנַן מָה נַעֲנֵי בָּתְרָךְ? אֲמַר לְהוּ: הֵי תּוֹרָה, וְהֵי מִצְוָה דְּמַגְּנוּ עֲלַן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה״. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁ״יֹּאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה״. אָמְרוּ עָלָיו עַל רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁמִּיָּמָיו לֹא מִלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכִּי שַׁמְעַהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ דִּין, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲלָכָה פְּסוּקָה. וְהֵיכִי דָּמֵי הֲלָכָה פְּסוּקָה? אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי הָא דְּרַבִּי זֵירָא, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן, שֶׁאֲפִילּוּ רוֹאוֹת טִיפַּת דָּם כְּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים. רָבָא אָמַר, כִּי הָא דְּרַב הוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: מַעֲרִים אָדָם עַל תְּבוּאָתוֹ וּמַכְנִיסָהּ בַּמּוֹץ שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת, וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּי הָא דְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: הַמַּקִּיז דָּם בְּבֶהֱמַת קׇדָשִׁים, אָסוּר בַּהֲנָאָה, וּמוֹעֲלִין בּוֹ. רַבָּנַן עָבְדִי כְּמַתְנִיתִין, רַב אָשֵׁי עָבֵיד כְּבָרַיְיתָא. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וְכֵן לֹא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁסִּייְּמוּ דִּבְרֵיהֶם בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וְתַנְחוּמִים. וְכֵן תְּנָא מָרִי בַּר בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵירוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ זוֹכְרֵהוּ. כִּי הָא דְּרַב כָּהֲנָא אַלְוְיֵיהּ לְרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי מִפּוּם נַהֲרָא עַד בֵּי צִנְיָתָא דְּבָבֶל. כִּי מְטָא לְהָתָם אֲמַר לֵיהּ: מָר, וַדַּאי דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: הָנֵי צִנְיָתָא דְּבָבֶל אִיתַנְהוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד הַשְׁתָּא? אֲמַר לֵיהּ: אַדְכַּרְתַּן מִילְּתָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם״, וְכִי מֵאַחַר דְּלֹא עָבַר הֵיאַךְ יָשַׁב? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כׇּל אֶרֶץ שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לְיִשּׁוּב — נִתְיַשְּׁבָה. וְכׇל אֶרֶץ שֶׁלֹּא גָּזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לְיִשּׁוּב — לֹא נִתְיַשְּׁבָה. רַב מָרְדְּכַי אַלְוְיֵיהּ לְרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי מֵהַגְרוֹנְיָא, וְעַד בֵּי כֵיפֵי. וְאָמְרִי לַהּ עַד בֵּי דוּרָא. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: סִימָן לַדָּבָר, ״תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אׇזְנֶךָ״. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּיבּוּר — הָיָה מְקַצֵּר וְעוֹלֶה, מִפְּנֵי טוֹרַח צִבּוּר. וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ — אָדָם מַנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ, וּמוֹצְאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי כְּרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: לְעוֹלָם יִתְפַּלֵּל אָדָם בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַלּוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵיהּ וְגוֹ׳״. יָכוֹל יִתְפַּלֵּל אָדָם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ — כְּבָר מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי דָּנִיאֵל: ״וְזִמְנִין תְּלָתָא וְגוֹ׳״. יָכוֹל מִשֶּׁבָּא לַגּוֹלָה הוּחַלָּה — כְּבָר נֶאֱמַר: ״דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָא״. יָכוֹל יִתְפַּלֵּל אָדָם לְכׇל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לָקֳבֵל נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם״. יָכוֹל יְהֵא כּוֹלְלָן בְּבַת אַחַת — כְּבָר מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי דָּוִד, דִּכְתִיב: ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם וְגוֹ׳״. יָכוֹל יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ — כְּבָר מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי חַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ״. יָכוֹל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל — כְּבָר מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה״. ״רִנָּה״ זוֹ תְּפִלָּה, ״תְּפִלָּה״ זוֹ בַּקָּשָׁה. אֵין אוֹמֵר דְּבַר בַּקָּשָׁה אַחַר ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. אֲבָל אַחַר הַתְּפִלָּה, אֲפִילּוּ כְּסֵדֶר וִדּוּי שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמֵר. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּ״שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״, אִם בָּא לוֹמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ — אֲפִילּוּ כְּסֵדֶר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמֵר. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: כַּמָּה הִלְכְתָא גִּבָּרָווֹתָא אִיכָּא לְמִשְׁמַע מֵהָנֵי קְרָאֵי דְחַנָּה. ״וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ״ — מִכָּאן לַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ. ״רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת״ — מִכָּאן לַמִּתְפַּלֵּל שֶׁיַּחְתּוֹךְ בִּשְׂפָתָיו. ״וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ״ — מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ. ״וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה״ — מִכָּאן שֶׁשִּׁכּוֹר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל. ״וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן לָרוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ

71 שבת פתח ↗

כֵּיצַד? נָפְלָה דְּלֵיקָה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כַּמָּה סְעוּדוֹת חַיָּיב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּשַּׁבָּת — שָׁלֹשׁ. רַבִּי חִידְקָא אוֹמֵר: אַרְבַּע. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳ הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה״. רַבִּי חִידְקָא סָבַר: הָנֵי תְּלָתָא ״הַיּוֹם״ לְבַר מֵאוּרְתָּא, וְרַבָּנַן סָבְרִי: בַּהֲדֵי דְּאוּרְתָּא. תְּנַן: נָפְלָה דְּלֵיקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת

72 יומא פתח ↗

תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁבִּשְׁבִיל יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה — מוֹחֲלִין לְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ״. ״מֵהֶם״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״מִמֶּנּוּ״.

77 בבא קמא פתח ↗

כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה, נִלְאוּ, עָמְדוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְתִיקְּנוּ לָהֶם שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּשַּׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, וְקוֹרִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, וְקוֹרִין בַּחֲמִישִׁי, וּמַפְסִיקִין עֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָלִינוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה.

83 פרקי דרבי אליעזר פתח ↗

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אַרְבָּעִים יוֹם עָשָׂה מֹשֶׁה בָּהָר, קוֹרֵא בַּדָּת מִקְרָא בַּיּוֹם וְשׁוֹנֶה בַּדָּת מִקְרָא בַּלַּיְלָה. וּלְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לָקַח אֶת הַלּוּחוֹת וְיָרַד אֶל הַמַּחֲנֶה, וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שִׁבַּר אֶת הַלּוּחוֹת וְהָרַג אֶת לֵייטֵי יִשְׂרָאֵל, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם בַּמַּחֲנֶה עַד שֶׁשָּׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְכִתְּתוֹ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וְהָרַג אֶת כָּל אֲשֶׁר נָשַׁק לָעֵגֶל וְהִכְרִית עֲבוֹדָה זָרָה מִיִּשְׂרָאֵל וְהִתְקִין כָּל שֵׁבֶט בִּמְקוֹמוֹ. וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שמות כד, יב: ״עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה״, וְהֶעֱבִירוּ שׁוֹפָר בַּמַּחֲנֶה, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה לָהָר שֶׁלֹּא יִטְעוּ עוֹד אַחַר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְעַלָּה אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ שׁוֹפָר, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים מז, ו: ״עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה״. וְעַל כֵּן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

85 ראש השנה פתח ↗

אָמַר רָבָא: הַאי תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִידּוֹן: בַּפֶּסַח — עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת — עַל פֵּירוֹת הָאִילָן, בְּחָג נִידּוֹנִין עַל הַמַּיִם. וְאָדָם נִידּוֹן בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּגְזַר דִּין שֶׁלּוֹ נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכִי קָתָנֵי מַתְנִיתִין — אַתְּחִלַּת דִּין.

86 יומא פתח ↗

רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: ״וְדִבַּרְתָּ בָּם״, עֲשֵׂה אוֹתָן קֶבַע וְאַל תַּעֲשֵׂם עֲרַאי. אָמַר רָבָא: הַשָּׂח שִׂיחַת חוּלִּין — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדִבַּרְתָּ בָּם״, בָּם — וְלֹא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר״.

88 ברכות פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם — דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹ׳״.

97 ראש השנה פתח ↗

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם, בְּאֶחָד בְּנִיסָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.

100 עבודה זרה פתח ↗

אַף מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא רְמָזָהּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה״, וּכְתִיב: ״וְלֹא נָתַן ה׳ לָכֶם לֵב וְגוֹ׳״. אָמַר רַבָּה: שְׁמַע מִינַּהּ לָא קָאֵי אִינִישׁ אַדַּעְתֵּיהּ דְּרַבֵּיהּ עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין.

104 תענית פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל בִּיטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג״. מַאי מַשְׁמַע? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא עֲשִׂיתֶם — יִגָּזְלוּ מִכֶּם מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

105 תענית פתח ↗

וְאַף רֵישׁ לָקִישׁ סָבַר מָטָר בִּשְׁבִיל יָחִיד, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִנַּיִן לַמָּטָר בִּשְׁבִיל יָחִיד, דִּכְתִיב: ״שַׁאֲלוּ מֵה׳ מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ ה׳ עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה״.

106 תענית פתח ↗

אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִילּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע״. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא אִם כֵּן נִמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָצִיתָ ה׳ אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כׇל חַטָּאתָם סֶלָה״.

107 תענית פתח ↗

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים, וְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִתַּמְצִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְגוֹ׳״. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִילָּה, וְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְגוֹ׳״ — מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמְּגַבֵּל אֶת הַגְּבִינָה, נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֵל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת.

108 תענית פתח ↗

110 בראשית רבה פתח ↗

113 זבחים פתח ↗

״רֵיחַ״ – לְשֵׁם רֵיחַ, לְאַפּוֹקֵי אֵבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן – דְּלָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רֵיחַ. ״נִיחוֹחַ״ – לְשֵׁם הֲנָחַת רוּחַ. ״לַה׳״ – לְשֵׁם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

114 ברכות פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כׇּל שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לִיתֵּן לוֹ שָׁלוֹם, יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵהוּ״. וְאִם נָתַן לוֹ וְלֹא הֶחֱזִיר — נִקְרָא ״גַּזְלָן״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם״.

115 ברכות פתח ↗

מַאי קָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אִי קָסָבַר שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה, לֵימָא ״עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת״. וְאִי קָסָבַר אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה, לֵימָא ״עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת״!

116 ברכות פתח ↗

וַהֲרֵי תְּפִלָּה, דְּדָבָר שֶׁהַצִּבּוּר עֲסוּקִין בּוֹ, וּתְנַן: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי — לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. טַעְמָא דְּאַתְחֵיל, הָא לָא אַתְחֵיל — לֹא יַתְחִיל! שָׁאנֵי תְּפִלָּה דְּלֵית בַּהּ מַלְכוּת שָׁמַיִם. וַהֲרֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְאַחֲרָיו דְּלֵית בַּהּ מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּתְנַן עַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו! אֶלָּא: קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דְּאוֹרָיְיתָא, וּתְפִלָּה דְּרַבָּנַן. אָמַר רַב יְהוּדָה: מִנַּיִן לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְאַחֲרֶיהָ מִן הַתּוֹרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ״. מִנַּיִן לְבִרְכַּת הַתּוֹרָה לְפָנֶיהָ מִן הַתּוֹרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמַדְנוּ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה לְאַחֲרֶיהָ מִן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִקַּל וָחוֹמֶר, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְפָנֶיהָ מִן בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִקַּל וָחוֹמֶר. בִּרְכַּת הַתּוֹרָה לְאַחֲרֶיהָ מִן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה מָזוֹן שֶׁאֵין טָעוּן לְפָנָיו, טָעוּן לְאַחֲרָיו, תּוֹרָה שֶׁטְּעוּנָה לְפָנֶיהָ, אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה לְאַחֲרֶיהָ. וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְפָנֶיהָ מִן בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה תּוֹרָה שֶׁאֵין טְעוּנָה לְאַחֲרֶיהָ, טְעוּנָה לְפָנֶיהָ, מָזוֹן שֶׁהוּא טָעוּן לְאַחֲרָיו, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָעוּן לְפָנָיו. אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְמָזוֹן שֶׁכֵּן נֶהֱנֶה. וּמָה לְתוֹרָה שֶׁכֵּן חַיֵּי עוֹלָם. וְעוֹד, תְּנַן עַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. תְּיוּבְתָּא. אָמַר רַב יְהוּדָה: סָפֵק קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע, סָפֵק לֹא קָרָא — אֵינוֹ חוֹזֵר וְקוֹרֵא. סָפֵק אָמַר ״אֱמֶת וְיַצִּיב״, סָפֵק לֹא אָמַר — חוֹזֵר וְאוֹמֵר ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. מַאי טַעְמָא? — קְרִיאַת שְׁמַע דְּרַבָּנַן. ״אֱמֶת וְיַצִּיב״, דְּאוֹרָיְיתָא. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הָהוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיב. תְּנַן: בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ. וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ דְּאוֹרָיְיתָא — לִבְרוֹךְ לְאַחֲרֶיהָ! מַאי טַעְמָא מְבָרֵךְ, אִי מִשּׁוּם יְצִיאַת מִצְרַיִם — הָא אַדְכַּר לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע. וְנֵימָא הָא וְלָא לִבְעֵי הָא! קְרִיאַת שְׁמַע עֲדִיפָא, דְּאִית בַּהּ תַּרְתֵּי. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: סָפֵק קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָפֵק לֹא קָרָא — חוֹזֵר וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע. סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁהִתְפַּלֵּל פּוֹסֵק — וַאֲפִילּוּ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, בְּעַן מִינֵּיהּ: הָנֵי בְּנֵי בֵי רַב דְּטָעוּ וּמַדְכְּרִי דְּחוֹל בְּשַׁבָּת, מַהוּ שֶׁיִּגְמְרוּ? וַאֲמַר לַן: גּוֹמְרִין כׇּל אוֹתָהּ בְּרָכָה?! הָכִי הַשְׁתָּא! הָתָם גַּבְרָא בַּר חִיּוּבָא הוּא, וְרַבָּנַן הוּא דְּלָא אַטְרְחוּהוּ מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת, אֲבָל הָכָא — הָא צַלִּי לֵיהּ. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הִתְפַּלֵּל וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, אִם יָכוֹל לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר — יַחְזוֹר וְיִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יַחְזוֹר וְיִתְפַּלֵּל. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, הָנֵי מִילֵּי יָחִיד וְיָחִיד

117 ספר הזהר פתח ↗

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל אִלֵּין שִׁבְטִין, תִּקּוּנִין דִּלְתַתָּא אִינוּן, וְכֻלְּהוּ כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. תָּא חֲזֵי, כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ, לְנַסְבָא מִנֵּיהּ גּוּפָא וּמַאן אִיהוּ תּוֹרָה. שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ, לְךָ, לְגוּפָךְ מַמָּשׁ. שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ, לְאוֹלָדָא דְּיוּקְנָךְ. מֵהָכָא, מַאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, אַחְסִין עַלְמָא דְאָתֵי וְאַחְסִין אַחְסַנְתָּא דְיַעֲקֹב. אַחְסִין עַלְמָא דְאָתֵי, דִּכְתִיב יִשָּׂשכָר יֵשׁ שָׂכָר, ירמיהו ל״א:ט״ז כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ. וּכְתִיב, משלי ח׳:כ״א לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. בראשית ל׳:כ׳ כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, אִלֵּין עֵילָא וְתַתָּא וְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעַלְמָא. וּמַאן דְּאָרִיךְ בְּאֶחָד, בָּעֵי לֵיהּ לְאַמְלָכָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא וְתַתָּא, וּלְאַרְבַּע סִטְרֵי דְעַלְמָא, וְהַיְינוּ אֶחָד. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, כְּתִיב, שיר השירים ב עַל הָרֵי בָתֶר, וּכְתִיב, שיר השירים ח עַל הָרֵי בְשָׂמִים, מַאן אִינוּן הָרֵי בְשָׂמִים. אִלֵּין שִׁית בְּנִין דְּלֵאָה, דְּאַכְלָלָן שִׁית אָחֳרָנִין, וְאִינוּן תְּרֵיסַר, וְאִינוּן שִׁית. בְּגִין רמ"א ע"א דְּכָל חַד כָּלִיל בְּחַבְרֵיהּ, וְלֵאָה עֲלַיְיהוּ, לְקַיְימָא תהילים קי״ג:ט׳ אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְּלוּיָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, דברים כ״ב:ו׳ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, בְּגִין דְּאִיהוּ עַלְמָא דְאִתְכַּסְּיָא, וְלָא אִתְגַּלְּיָא, וְעַל דָּא שם שַׁלַּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. בְּגִין דְּאִיהוּ עַלְמָא דְאִתְכַּסְּיָא, וְלָא אִתְגַּלְּיָא כְּלָל. וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, הַיְינוּ דִכְתִיב, דברים ד׳:ל״ב כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְגו' שם וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וְכָל הַנֵּי, אִקְרוּן הָרֵי בְשָׂמִים, מִכָּאן וּלְתַתָּא אִקְרוּן הָרֵי בָתֶר, כ"ט ע"ב דִּכְתִיב, בראשית ב׳:י׳ וּמִשָּׁם יִפָּרֶד, וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, טוּרֵי דְפִירוּדָא. אָמַר רִבִּי יֵיסָא, בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת קְשִׁירוּ קִשְׁרִין, קנ"ד ע"א אַרְבַּע קִשְׁרִין דְּאִצְטְרִיכוּ לְתִקּוּנָא. וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, דִּבְגִין כָּךְ נָפְקֵי לְבַר אִינוּן קִשְׁרִין, וְאַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ חַד, וּמִכָּאן וּלְהָלְאָה כֻּלְּהוּ חַד, בְּאוֹרַח מֵישָׁר. וְעַל דָּא, כֻּלְּהוּ שִׁבְטִין סָלְקִין בְּסַהֲדוּתָא דִלְעֵילָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, תהילים קכ״ב:ד׳ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'. וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב, בראשית ל׳:כ״ה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגו', מַה חָמָא יַעֲקֹב לְמֵיהַךְ לְאוֹרְחֵיהּ, כָּד אִתְיְלִיד יוֹסֵף, וְעַד לָא אִתְיְלִיד יוֹסֵף לָא בָעָא לְמֵיהַךְ לְאוֹרְחֵיהּ. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ, דְּחָמָא דְאִתְיְלִיד שִׂטְנָא דְעֵשָׂו. וְתָא חֲזֵי, יוֹסֵף אַשְׁלִים דּוּכְתֵּיהּ בַּתְרֵיהּ וְיוֹסֵף זָכֵי לֵיהּ, דְּאִקְרֵי צַדִּיק, וְהָכָא סִיּוּמָא דְגוּפָא. כֵּיוָן דְּחָמָא יַעֲקֹב, דְּאִשְׁתְּלִים גּוּפָא, בָּעָא גּוּפָא לְמֵהַךְ לְאוֹרְחֵיהּ, וְסִיּוּמָא דְגוּפָא הוּא בְּרִית. וְעִם כָּל דָּא בִּנְיָמִן אַשְׁלִים חוּשְׁבְּנָא, דְּבֵיהּ אִשְׁתְּלִימוּ תְּרֵיסַר. וְאִי תֵימָא, וְכִי לָא הֲוָה יָדַע יַעֲקֹב, דְּעַד כְּעָן לָא אִשְׁתַּלִּימוּ שִׁבְטִין, אַף עַל גַּב דְּאִתְיְלִיד יוֹסֵף, מַאי טַעְמָא לָא אוֹרִיךְ עַד דְּיִתְיְלִיד בִּנְיָמִין וְיִשְׁתַּלִּימוּ שִׁבְטִין. אֶלָּא, יַעֲקֹב בְּחָכְמְתָא עֲבַד, וּמִלָּה יָדַע. אָמַר, וַדַּאי אִי אִשְׁתַּלִּימוּ הָכָא כֻּלְּהוּ שִׁבְטִין, הָא יְדַעְנָא דְּתִקּוּנָא דִּלְעֵילָא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ כְּדְקָא יְאוּת. וּבְאַרְעָא דָא, לָא לִיבָּעֵי דְּיִשְׁתְּלִימוּ, אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא. תָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּכֻלְּהוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, תִּקּוּנָא דְעַלְמָא תַּתָּאָה נִינְהוּ, וְכֵיוָן דְּאִתְיְלִיד בִּנְיָמִין, מִיתַת רָחֵל, וְנָטְלָא דוּכְתָּא הַאי עַלְמָא תַּתָּאָה, לְאִתְתַּקָּנָא בְּהוּ. וְעַל דָּא לָא אִתְיְלִיד בִּנְיָמִין, אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, בראשית מ״ח:ז׳ וַאֲנִי בְּבוֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, וְתַמָּן מִיתַת רָחֵל וְנָטְלָא דוּכְתָּא, הַאי עַלְמָא תַּתָּאָה, לְאִתְיַשְּׁבָא בְּבֵיתָא שְׁלֵימָתָא, וְכָל זִמְנָא דְרָחֵל קָיְימָא, עַלְמָא תַּתָּאָה לָא אִתְתַּקְּנָא בְּהוּ, מִיתַת רָחֵל, נָטְלָא ד"א ל"ג לעילא בֵּיתָא בִּשְׁלִימוּ. וְאִי תֵימָא, לֵאָה אַמַּאי לָא מִיתַת בְּהַהוּא זִמְנָא. אֶלָּא בְּגִין דְּבֵיתָא בְּעַלְמָא תַּתָּאָה נ"א עלאה אִיהוּ, וְכֹלָּא מִנֵּיהּ הֲווּ לְאִתְתַּקְּנָא, וְלָאו מֵעָלְמָא עִלָּאָה נ"א תתאה, וּבְגִין כָּךְ לָא מִיתַת בְּהַהִיא שַׁעְתָּא. וְכָל עוֹבָדוֹי דְּלֵאָה בְּאִתְכַּסְּיָא אִינוּן, בְּגִין דְּעַלְמָא עִלָאָה אִיהוּ בְּאִתְכַּסְּיָא, וְלָאו בְּאִתְגַּלְּיָא, וּבְגִין כָּךְ לָא אִדְכַּר מִיתָתָהּ דְלֵאָה, כְּמִיתָתָהּ דְּרָחֵל. וְתָא חֲזֵי, דְּהָכִי הוּא וַדַּאי. בְּגִין דְּעַלְמָא עִלָּאָה, כָּל מִלּוֹי בְּאִתְכַּסְּיָא, וְעַלְמָא תַּתָּאָה כָּל מִלּוֹי בְּאִתְגַּלְּיָא. בְּגִין כָּךְ, אִתְכַּסְּיָא לֵאָה בִּמְעַרְתָּא דְּכָפֶלְתָּא, וְרָחֵל בְּגִלּוּיָיא דְּאוֹרְחָא, דָּא בְּסִתְרָא, וְדָא בְּאִתְגַּלְּיָא. וּבְאִתְכַּסְּיָא עַלְמָא עִלָּאָה אִתְרְשִׁים, דִּכְתִיב, בראשית ל׳:י״ג וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְׁרוּנִי בָנוֹת, וּבְגִין כָּךְ קָרְאָה שְׁמֵיהּ אָשֵׁר.

120 סוטה פתח ↗

124 בראשית רבה פתח ↗

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ד, כט: רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי אסתר ו, יד: וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר ישעיה יא, ב: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר איכה ב, יט: שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.

126 פרקי דרבי אליעזר פתח ↗

שִׁבְעָה מוֹפְתִים נַעֲשׂוּ בָעוֹלָם שֶׁלֹּא נִרְאוּ כְמוֹתָן. הַמּוֹפֵת הָרִאשׁוֹן, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא הָיָה אָדָם נִצַּל מִן הָאֵשׁ עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִצַּל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְשָׁמְעוּ כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְתָמְהוּ שֶׁלֹּא רָאוּ כָּמוֹהוּ עַד שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. וּמִנַּיִן שֶׁנִּצַּל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים״, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: ״אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים״. הַמּוֹפֵת הַשֵּׁנִי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יָלְדָה אִשָּׁה לְתִשְׁעִים שָׁנָה עַד שֶׁבָּאת שָׂרָה וְיָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה, לְבַד חַוָּה, וְשָׁמְעוּ כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְלֹא הֶאֱמִינוּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הוֹבִישׁ אֶת שְׁדֵי נְשֵׁיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל יז, כד ״וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ״. ״וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה״, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם. ״אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ״, זֶה נִמְרוֹד. ״הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל״, זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ. ״הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח״, אֵלּוּ שְׁדֵי נְשֵׁי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. ״וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ״, אֵלּוּ שְׁדֵי שָׂרָה. וְהָיוּ מְבִיאִין אֶת בְּנֵיהֶם אֵצֶל שָׂרָה וּמֵנִיקָה אוֹתָם בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה״. הַמּוֹפֵת הַשְּׁלִישִׁי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁנִּזְרְקָה בּוֹ שֵׂיבָה, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְתָמְהוּ כָּל הָעוֹלָם שֶׁלֹּא רָאוּ כְּמוֹתוֹ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. וּמִנַּיִן שֶׁנִּזְרְקָה שֵׂיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: כְּכָלִיל שֶׁהוּא כָּבוֹד רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, כָּךְ הַשֵּׂיבָה כָּבוֹד וְהָדָר לַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה״. הַמּוֹפֵת הָרְבִיעִי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם חוֹלֶה, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה אָדָם, אִם בַּדֶּרֶךְ אִם בַּשּׁוּק, וְעָטַשׁ — הָיְתָה נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת מִנְּחִירָיו וּמֵת, עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זֹאת וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תִּקַּח אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי עַד אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אֶת בָּנַי וּבְנֵי בֵיתִי״. וְנֶעְתַּר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חוֹלֶה״. וְשָׁמְעוּ כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְתָמְהוּ, שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. לְפִיכָךְ חַיָּב אָדָם לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת עֲטִישׁוֹתָיו: ״חַיִּים!״ שֶׁנֶּהְפַּךְ מָוֶת הָעוֹלָם לְאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר איוב מא, י: ״עֲטִישׁוֹתָיו תָּהֶל אוֹר״. הַמּוֹפֵת הַחֲמִישִׁי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נֶהֶפְכוּ מֵי הַיָּם לְיַבָּשָׁה עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעָבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם״. וְרָגְזוּ כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן״. הַמּוֹפֵת הַשִּׁשִּׁי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְכָל הַמַּזָּלוֹת הָיוּ עוֹלִין לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְאֵינָן מְעַרְעֲרִין זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָשָׂה מִלְחַמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּיעַ עֶרֶב שַׁבָּת וְרָאָה בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְעוֹד שֶׁרָאוּ חַרְטוּמֵי גּוֹיִם כּוֹבְשִׁים בַּמַּזָּלוֹת לָבֹא עַל יִשְׂרָאֵל. מֶה עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ? פָּשַׁט יָדוֹ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּלְאוֹר הַיָּרֵחַ וְהִזְכִּיר עֲלֵיהֶם אֶת הַשֵּׁם וְעָמַד כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים שָׁעוֹת עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אוֹיְבָיו וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים״. וְרָאוּ כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְתָמְהוּ שֶׁלֹּא הָיָה כָּמֹהוּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל״. הַמּוֹפֵת הַשְּׁבִיעִי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא הָיָה אָדָם חוֹלֶה וְיִחְיֶה וְיַעֲמֹד מֵחָלְיוֹ, עַד שֶׁבָּא חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלוֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ. הִתְחִיל מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: ״אָנָּא ה' זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְצִדְקָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי״. וְנֶעְתַּר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנְנִי מוֹסִיף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה״. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, תֵּן לִי אוֹת כִּי אֶעֱלֶה בֵּית ה'״. אָמַר לוֹ: ״אָחָז אָבִיךָ כּוֹבֵשׁ בַּמַּזָּלוֹת הָיָה וְהָיָה מִשְׁתַּחֲוֶה לַשֶּׁמֶשׁ וְהַשֶּׁמֶשׁ הָיָה בּוֹרֵחַ מִלְּפָנָיו וְיָרַד בְּמַעֲלָיו עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, אִם רוֹצֶה אַתָּה יֵרֵד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אוֹ יַעֲלֶה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת״. אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא אוֹתָן הַמַּעֲלוֹת שֶׁיָּרַד יַחֲזֹר וְיַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא יָשׁוּב הַצֵּל אֲחוֹרַנִּית בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה״. וְנֶעְתַּר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה״. וְרָאוּ כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ וְתָמְהוּ שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְשָׁלְחוּ לִרְאוֹת אֶת הַמּוֹפֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֵן בִּמְלִיצֵי שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל הַמְּשֻׁלָּחִים עָלָיו לִדְרֹשׁ אֶת הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ״. וְרָאָה אֶת הַמַּלְאָכִים וְנִתְגָּאָה לִבּוֹ וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת אוֹצְרוֹת שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת אוֹצְרוֹת שֶׁל בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְעוֹד שֶׁפָּתַח אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת הַלּוּחוֹת וְאָמַר לָהֶם: ״בָּזֶה אָנוּ עוֹשִׂים מִלְחָמָה וְנוֹצְחִין״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְלֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ״. וְכָעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו וְאָמַר לוֹ: ״לֹא דַּיֶּךָ שֶׁהֶרְאֵיתָ לָהֶם אֶת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים אֶלָּא שֶׁפָּתַחְתָּ לָהֶם אֶת הָאָרוֹן וְהֶרְאֵיתָ לָהֶם אֶת הַלּוּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדַי, חַיֶּיךָ הֵם יַעֲלוּ וְיִקְחוּ אֶת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִשָּׂא אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה יוּבָאוּ לֹא יִוָּתֵר דָּבָר״. וְתַחַת הַלּוּחוֹת יִהְיוּ בָנֶיךָ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל״. אֵלּוּ הֵם חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁנַּעֲשׂוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְלֹא הוֹלִידוּ בָנִים, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״כֹּה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי״.

128 ראש השנה פתח ↗

מַאן דְּאָמַר בְּנִיסָן נוֹלְדוּ — בְּנִיסָן מֵתוּ. מַאן דְּאָמַר בְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ — בְּתִשְׁרִי מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״ — הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״.

129 מגילה פתח ↗

״הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל״, תָּנָא: כֵּיוָן שֶׁנָּפַל פּוּר בְּחוֹדֶשׁ אֲדָר שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, אָמַר: נָפַל לִי פּוּר בְּיֶרַח שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלָד.

130 מגילה פתח ↗

132 ברכות פתח ↗

אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר. שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם.

133 ברכות פתח ↗

דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. מְנָלַן? — מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב: ״וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִיא״. וּכְתִיב: ״ה׳ אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלֹּתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גׇּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ״. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ ״אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְגוֹ׳״.

134 מגילה פתח ↗

קֵסָרִי וִירוּשָׁלַיִם, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: חָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן — אַל תַּאֲמֵן. יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן — אַל תַּאֲמֵן. חָרְבָה קֵסָרִי וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וְיָשְׁבָה קֵסָרִי — תַּאֲמֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה״. אִם מְלֵיאָה זוֹ — חֲרֵבָה זוֹ, אִם מְלֵיאָה זוֹ — חֲרֵבָה זוֹ.

137 ברכות פתח ↗

וּמִנַּיִן שֶׁהַתְּפִילִּין עוֹז הֵם לְיִשְׂרָאֵל — דִּכְתִיב: ״וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ״. וְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִילִּין שֶׁבָּרֹאשׁ.

139 סנהדרין פתח ↗

״גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה״. וְכִי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה לְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לִימֵּד תּוֹרָה, וְלִמְנַשֶּׁה בְּנוֹ לֹא לִימֵּד תּוֹרָה? אֶלָּא, מִכׇּל טוֹרַח שֶׁטָּרַח בּוֹ וּמִכׇּל עָמָל שֶׁעָמֵל בּוֹ, לֹא הֶעֱלָהוּ לְמוּטָב אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. וַיָּבֵא ה׳ עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה״. וּכְתִיב: ״וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה׳ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַים לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֲבִיבִין יִסּוּרִין. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה בָּאוּ בַּעֲלִילָה, אֵלּוּ הֵן: קַיִן, עֵשָׂו וּמְנַשֶּׁה. קַיִן, דִּכְתִיב: ״גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא״. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם גָּדוֹל עֲוֹנִי מִשִּׁשִּׁים רִיבּוֹא שֶׁעֲתִידִין לַחְטוֹא לְפָנֶיךָ וְאַתָּה סוֹלֵחַ לָהֶם? עֵשָׂו, דִּכְתִיב: ״הַבְרָכָה אַחַת הִיא לָךְ אָבִי״. מְנַשֶּׁה – בַּתְּחִילָּה קָרָא לֶאֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה, וּלְבַסּוֹף קָרָא לֵאלֹהֵי אֲבוֹתָיו. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו וְכוּ׳. תָּנָא: וּבַגְּבוּלִין, וּבִלְשׁוֹן עָגָה. שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: יָרׇבְעָם – שֶׁרִיבֵּעַ עָם. דָּבָר אַחֵר: יָרׇבְעָם – שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה בָּעָם. דָּבָר אַחֵר: יָרׇבְעָם – שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בֶּן נְבָט – בֵּן שֶׁנִּיבַּט וְלֹא רָאָה. תַּנָּא: הוּא נְבָט, הוּא מִיכָה, הוּא שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. נְבָט – שֶׁנִּיבַּט וְלֹא רָאָה. מִיכָה – שֶׁנִּתְמַכְמֵךְ בְּבִנְיָן. וּמָה שְׁמוֹ? שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה נִיבְּטוּ וְלֹא רָאוּ, וְאֵלּוּ הֵן – נְבָט, וַאֲחִיתוֹפֶל, וְאִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה. נְבָט רָאָה אֵשׁ שֶׁיּוֹצֵאת מֵאַמָּתוֹ. הוּא סָבַר אִיהוּ מָלֵיךְ, וְלָא הִיא. יָרׇבְעָם הוּא דִּנְפַק מִינֵּיהּ. אֲחִיתוֹפֶל רָאָה צָרַעַת שֶׁזָּרְחָה לוֹ עַל אַמָּתוֹ. הוּא סָבַר אִיהוּ מָלֵךְ, וְלָא הִיא. בַּת שֶׁבַע בִּתּוֹ הוּא דִּנְפַק מִינַּהּ שְׁלֹמֹה. אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה, דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״הֵמָּה מֵי מְרִיבָה״? הֵמָּה שֶׁרָאוּ אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה וְטָעוּ. רָאוּ שֶׁמּוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמַיִם הוּא לוֹקֶה, אָמַר: ״כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ״. וְהֵן לֹא יָדְעוּ שֶׁעַל עִסְקֵי מֵי מְרִיבָה לוֹקֶה. וּמְנָא לַן דְּלָא אָתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי? דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרׇבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״. ״לְהַכְחִיד״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וּלְהַשְׁמִיד״ – לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה זָכָה יָרׇבְעָם לַמַּלְכוּת? מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת שְׁלֹמֹה. וּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו״. אָמַר לוֹ: דָּוִד אָבִיךָ פָּרַץ פְּרָצוֹת בַּחוֹמָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל, וְאַתָּה גָּדַרְתָּ אוֹתָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְגַּרְיָא לְבַת פַּרְעֹה. וּמַאי ״וְזֶה אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ״? אָמַר רַב נַחְמָן: שֶׁחָלַץ תְּפִילָּיו בְּפָנָיו. אָמַר רַב נַחְמָן: גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁהָיָה בּוֹ בְּיָרׇבְעָם טְרָדַתּוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר יָרׇבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה׳ בִּירוּשָׁלִַים וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה״. אֲמַר: גְּמִירִי דְּאֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית יְהוּדָה בִּלְבָד. כֵּיוָן דְּחָזוּ לֵיהּ לִרְחַבְעָם דְּיָתֵיב וַאֲנָא קָאֵימְנָא, סָבְרִי: הָא מַלְכָּא וְהָא עַבְדָּא. וְאִי יָתֵיבְנָא, מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הוּא, וְקָטְלִין לִי וְאָזְלוּ בָּתְרֵיהּ. מִיָּד ״וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַים הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן״. מַאי ״וַיִּוָּעַץ״? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שֶׁהוֹשִׁיב רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק. אֲמַר לְהוּ: חָתְמִיתוּ עַל כֹּל דְּעָבֵידְנָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: הִין. אֲמַר לְהוּ: מַלְכָּא בָּעֵינָא לְמִיהְוֵי. אֲמַרוּ לֵיהּ: הִין. כֹּל דְּאָמֵינָא לְכוּ עָבֵידְתּוּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: הִין. אֲפִילּוּ לְמִפְלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה? אֲמַר לֵיהּ צַדִּיק: חַס וְחָלִילָה! אֲמַר לֵיהּ רָשָׁע לְצַדִּיק: סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּגַבְרָא כְּיָרׇבְעָם פָּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה? אֶלָּא לְמֵינְסִינְהוּ הוּא דְּקָא בָּעֵי, אִי קַבְּלִיתוּ לְמֵימְרֵיהּ.

140 עירובין פתח ↗

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: שָׁתוּי אַל יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל — תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה. שִׁיכּוֹר אַל יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל — תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.

142 מגילה פתח ↗

וְהִלְכְתָא: תְּפִלִּין אֵין צְרִיכִין שִׂרְטוּט, מְזוּזוֹת צְרִיכִין שִׂרְטוּט. אִידֵּי וְאִידֵּי נִכְתָּבוֹת שֶׁלֹּא מִן הַכְּתָב. מַאי טַעְמָא — מִיגְרָס גְּרִיסִין.

145 ברכות פתח ↗

אָמַר רַב: ״טוֹל בָּרוּךְ, טוֹל בָּרוּךְ״ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. ״הָבֵא מֶלַח״ ״הָבֵא לִפְתָּן״ — צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ ״הָבִיאוּ מֶלַח״ ״הָבִיאוּ לִפְתָּן״ נָמֵי אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, ״גַּבֵּיל לְתוֹרֵי, גַּבֵּיל לְתוֹרֵי״ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ ״גַּבֵּיל לְתוֹרֵי״ נָמֵי אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיֹּאכַל קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן מַאֲכָל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ״ וַהֲדַר ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״.

146 תלמוד ירושלמי נדרים פתח ↗

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם זֶה כְּלָל גָּדוֹל מִזֶּה.

147 בראשית רבה פתח ↗

וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר בראשית לז, כט, וְהֵיכָן הָיָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, כְּשֶׁנִּפְנָה הָלַךְ וְהֵצִיץ לְאוֹתוֹ בּוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם לְפָנַי וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְאַתָּה פָּתַחְתָּ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה, חַיֶּיךָ שֶׁבֶּן בִּנְךָ עוֹמֵד וּפוֹתֵחַ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה, וְאֵיזֶה זֶה הוֹשֵׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר הושע יד, ב: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ. בראשית לז, לא: וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וְלָמָּה שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁדָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם. בראשית לז, לב: וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וגו'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה אָמַרְתָּ בראשית לז, לב: הַכֶּר נָא, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר אוֹמֶרֶת לְךָ בראשית לח, כה: הַכֶּר נָא. בראשית לז, לג: וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, אָמַר לֵית אֲנָא יָדַע מָה אֲנָא חָמֵי, כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וגו', אָמַר רַב הוּנָא נִצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר.

148 ספר הזהר פתח ↗

מַה כְּתִיב וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם. כְּדַבְּרָהּ, דְסָלְקָא וְסָאטֵי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וְאָמַר קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמָּה בִּישִׁין כַּמָּה דִּלְטוֹרִין, בְּגִין לְשֵׁיצָאָה בְּנִי עַלְמָא. מַה כְּתִיב, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ. וְלא שָׁמַע אֵלֶיהָ, בְּגִין דְּאִיהוּ חָיִיס עַל עַלְמָא. לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, מַהוּ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ. בְּגִין לְנָסְבָא שָׁלְטָנוּ, לְשַׁלְּטָאָה עַל עַלְמָא, וְשָׁלְטָנוּ לָא שָׁלְטָא, עַד דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ. דָּבָר אַחֵר לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ויקרא ט״ו:ל״ג וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה. לִהְיוֹת עִמָּהּ לְמֵיהַב לָהּ רְבוּ וּבִרְכָאן וְסִיַּיעְתָּא. דְּאִלְּמָלֵא סִיּוּעָא הֲוָה לָהּ מִלְּעֵילָא, לָא אִשְׁתָּאַר בְּעַלְמָא אֲפִילּוּ חַד. אֲבָל בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עַל עַלְמָא, אִשְׁתָּאַר עַלְמָא בְּקִיּוּמֵיהּ. רִבִּי אַבָּא אָמַר, כֹּלָּא אִיהוּ אָרְחָא חָדָא, אֲבָל יֵצֶר הָרָע הוּא דְקָא אָזִיל וּמְפַתֵּי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, בְּגִין לְאַסְטָאָה אָרְחַיְיהוּ וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וּבְכָל עִידָן וְעִידָן. סָטֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ מֵאָרְחָא דִקְשׁוֹט, בְּגִין לְדַחְיָיא לֵיהּ מֵאָרְחָא דְחַיֵּי, לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ לַגֵּיהִנֹּם. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּעָבִיד וְנָטִיר נ"א זכאה מאי עביד, נטיר אָרְחוֹי וּשְׁבִילוֹי, בְּגִין דְּלָא יִתְדַּבַּק בֵּיהּ. הַיְינוּ דִכְתִיב וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלא שָׁמַע אֵלֶיהָ, כְּמָּה נ"א במה דְּאִיהִי אֲמְרַת לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא. דְּהָא רוּחַ מְסָאֲבָא, יֵצֶר הָרָע, אִיהוּ מְפַתֵּי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, בְּכָל יוֹמָא, לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, גּוֹ גֵּיהִנֹּם, וּלְאִתְדָּנָא תַּמָּן, לִהְיוֹת עִמָּהּ. תָּא חֲזֵי, כַּד בַר נָשׁ אִתְדָּבַּק בְּהַהוּא סִטְרָא, אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרָהּ, וְאִסְתָּאַב עִמָּהּ בְּהַאי עַלְמָא, וְאִסְתָּאַב עִמָּהּ בְּעַלְמָא אָחֳרָא. תָּא חֲזֵי, הַאי סִטְרָא מְסָאֲבָא, מְנוּוָלָא אִיהוּ, לִכְלוּכָא אִיהוּ. כְּדִּכְתִיב, ישעיהו ל׳:כ״ב צֵא תֹּאמַר לוֹ, צוֹאָה מַמָּשׁ. וּבֵיהּ אִתְדָּן מַאן דְּאַסְטֵי אָרְחוֹי מִן אוֹרַיְיתָא, וּבֵיהּ אִתְדָנוּ אִינוּן חַיָּיבִין דְּעַלְמָא, דְּלֵית לוֹן מְהֵימְנוּתָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מַה כְּתִיב, וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת. וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, יוֹמָא דְיֵצֶר הָרָע שָׁלְטָא בְּעַלְמָא, וְנָחֲתָא לְאַסְטָאָה לִבְנֵי נָשָׁא. אֵימָתַי, יוֹמָא דְאָתֵי בַּר נָשׁ לְאֲתָבָא בִּתְיוּבְתָּא עַל חוֹבוֹי, אוֹ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא. וּכְדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא נָחֲתָא, בְּגִין לְאַסְטָאָה לִבְנֵי עָלְמָא. וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, בְּגִין לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ מְלַאכְתּוֹ דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמְא. וְכֵיוָן דְּעֲבִידְתָּא דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, הוּא עֲבִידְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בָּעֵי לֵיה לְבַר נָשׁ, לְמֶהֱוֵי תַּקִּיפָא כְּאַרְיָא בְּכָל סִטְרוֹי, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי סִטְרָא אָחֳרָא, וְלָא יָכִיל לְמִפְתֵּי לֵיהּ. מַה כְּתִיב וְאֵין אִישׁ, לֵית גְּבַר דְּיֵקוּם לְקֳבְלֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע, וְיִגַּח בֵּיהּ קְרָבָא כְּדְקָא יָאוֹת. מַאי אוֹרְחֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע, כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלֵית בַּר נָשׁ קָאִים לְקֳבְלֵיהּ וּלְאַגָּחָא בֵּיהּ קְרָבָא, מִיָּד: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי. וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ, בְּגִין דְּכַד שַׁלִּיט יֵצֶר הָרָע עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, אַתְקִין לֵיהּ, וְקַשִּׁיט לֵיהּ לְבוּשׁוֹי, מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, אִתְדָּבַּק עִמִּי. מַאן דְּאִיהוּ זַכָּאָה, אִתְתַּקַּף לְקֳבְלֵיהּ, וְאַגַּח בֵּיהּ קְרָבָא. מַה כְּתִיב, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה, יִשְׁבּוֹק לֵיהּ, וְיִתְתַּקַּף לְקֳבְלֵיהּ. ס"א ואגח ביה קרבא וְיֵעֲרוֹק מִנֵּיהּ, בְּגִין לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, זְמִינִין אִינוּן צַדִּיקַיָא לְמֶחמֵי לְיֵצֶר הָרָע, כְּחַד טוּרָא רַבְרְבָא, וְיִתְמְהוּן וְיֵימְרוּן. אֵיךְ יָכִילְנָא לְאַכְּפְיָא לֵיהּ לְטוּרָא רַבְרְבָא הָדֵין עִלָּאָה. וּזְמִינִין רַשִּׁיעַיָא לְמֶחֱמֵי לֵיהּ לְיֵצֶר הָרָע, דַּקִּיק כְּחוּטָא דְּשַׂעֲרָא, וְיִתְמְהוּן וְיֵימְרוּן. הֵיךְ לָא יָכִילְנָא לְאַכְּפְיָא לְחוּטָא דְשַׂעֲרָא כְּדָא דַּקִּיק. אִלֵּין יִבְכּוּן וְאִלֵּין יִבְכּוּן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְבַעֵר לֵיהּ מֵעַלְמָא, וְיִכּוֹס לֵיהּ לְעֵינַיְיהוּ, וְלָא יִשְׁלוֹט עוֹד בְּעַלְמָא, וְיֶחמוּן צַדִּיקַיָא וְיֶחֱדוּן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, תהילים ק״מ:י״ד אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.

150 ספר הזהר פתח ↗

וּלְבָתַר אָעִיל לֵיהּ בְּבֵית הַסֹּהַר כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר תהילים ק״ה:י״ח-י״ט עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ, עַד דִּלְבָתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק לֵיהּ לְחֵירוּ וְשַׁלְטֵיהּ עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרָיִם. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב וְלא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ, חֲסִידוֹ כְּתִיב וְאִתְּמָר. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָגִין עֲלַיְיהוּ דְּצַדִּיקַיָא, בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. דִּכְתִיב, תהילים ה׳:י״ב וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנִּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוּ וְיַעְלְצוּ בְךָ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאֲמַר, תהילים ק״ג:כ׳ בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי, וּלְמֵיהַךְ בְּאֹרַח מִתְתַּקְּנָא. בְּגִין דְּלָא יִסְטֵי לֵיהּ הַהוּא יֵצֶר הָרָע, דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא לֵיהּ כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, כְּמָה דְאִתְּמָר. וּבְגִין דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא לֵיהּ תָּדִיר, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְתַּקְּפָא עֲלֵיהּ, וּלְאִסְתַּלְּקָא עֲלֵיהּ בְּאֲתַר תָּקִּיפוּ. דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי גָּבַר עֲלֵיהּ, וּלְאִשְׁתַּתְּפָא בְּאֲתַר דִּגְבוּרָה. בְּגִין דְּכַד בַר נָשׁ אִתְקַף עֲלֵיהּ, כְּדֵין אִיהוּ בִּסְטַר גְּבוּרָה, וְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ לְאִתְתַּקְּפָא. וּבְגִין דְּהַהוּא יֵצֶר הָרָע תַּקִּיף, בָּעֵי בַר נָשׁ דִּיהֵא תַּקִּיף מִינֵיהּ. וְאִלֵּין בְּנֵי נָשָׁא דְּאִתְתַּקְּפוּ עֲלֵיהּ, אִקְרוּן גִּבּוֹרֵי כֹחַ, לְאִשְׁתַּכְּחָא זִינָא עִם זִינֵיהּ. וְאִלֵּין אִינוּן מַלְאָכָיו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאַתְיָין מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה קַשְׁיָא, לְאִתְתַּקְּפָא עֲלֵיהּ, גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ. בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, כְּיוֹסֵף, דְּאִקְרֵי צַדִּיק וְגִבּוֹר וְנָטַר בְּרִית קַדִּישָׁא דְּאִתְרְשִׁים בְּגַוֵּיהּ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מַאי הִיא, הָא אוּקְמוּהָ אֲתַר דָּא דְּיֵצֶר הָרָע מְקַטְרֵג, דְּאִיהוּ דַרְגָּא אַחַר הַדְּבָרִים. בְּגִין דְּיוֹסֵף יָהַב לֵיהּ דּוּכְתָּא לְקַטְרָגָא, דְּהֲוָה יוֹסֵף מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרֵיהּ וְאַתְקִין גַּרְמֵיהּ וְקַשִּׁיט לֵיהּ, כְּדֵין אִתְיְהִיב דּוּכְתָּא לַיֵצֶר הָרָע לְקַטְרְגָא. דְּאָמַר, וּמַה אֲבוֹי דְּאִיהוּ מִתְאַבֵּל עֲלֵיהּ, וְיוֹסֵף מְקַשִּׁיט גַּרְמֵיהּ, וּמְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרֵיהּ, כְּדֵין אִתְגָּרֵי בֵּיהּ דּוּבָּא וְקַטְרִיג לֵיהּ: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח בֵּיהּ בְּעַלְמָא, לְמֵידַן יָתֵיהּ, וְאַשְׁכַּח חַיָּיבִין בְּעַלְמָא, מַה כְּתִיב, דברים י״א:י״ז וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וּכְדֵין וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. דְּהָא בְּגִין חוֹבִין דִּבְנֵי נָשָׁא, שְׁמַיָא וְאַרְעָא אִתְעֲצָרוּ, וְלָא נָהֲגֵי נִמּוּסֵיהוֹן כְּדְקָא יְאוּת. וְתָּא חֲזֵי, אִינוּן דְּלָא נָטְרוּ לְהַאי קְיָימָא דְקוּדְשָׁא, גָּרְמֵי פְּרִישׁוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָא, בְּגִין דִּכְתִיב וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם, וּכְתִיב וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. דְּהַאי אִיהוּ כְּמַאן דְּסָגִיד לֵאלָהָא אָחֳרָא, דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי אָת קְיָימָא קַדִּישָׁא. וְכַד קְיָימָא קַדִּישָׁא אִתְנְטִיר בְּעַלְמָא כְּדְקָא יָאוֹת, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב בִּרְכָאן לְעֵילָא לְאַתְרָקָא בְּעַלְמָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, תהילים ס״ח:י׳ גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּה. גֶּשֶׁם נְדָבוֹת, דָּא גֶּשֶׁם דִּרְעוּתָא. כַּד אִתְרָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבָעֵי לַאֲרָקָא לָהּ בִּרְכָאן, כְּדֵין נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּה. נַחֲלָתְךָ, אִינוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן אַחְסַנְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, דברים ל״ב:ט׳ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. וְנִלְאָה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי נִלְאָה בְּאַרְעָא אָחֳרָא, דְּאִיהִי צַחְיָא לְמִשְׁתֵּי, וּכְדֵין אִיהִי נִלְאָה. וְכַד הַהוּא גֶשֶׁם דִּרְעוּתָא אִתְיְהִיב, כְּדֵין אַתָּה כּוֹנַנְתָּה. וְעַל דָּא, שְׁמַיָא וְאַרְעָא, וְכָל חֵילֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ קָיְימָא עַל קִיּוּמָא דָא. דִּכְתִיב ירמיהו ל״ג:כ״ה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. וּבְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְאִזְדַּהֲרָא בְּדָא, וְהָא אוּקְמוּהָ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, וּבַתְרֵיהּ כְּתִיב וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף. וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֵלָיו יוֹם יוֹם. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאֲמַר, משלי ו׳:כ״ד לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע וְגו', זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּא, דְּיָדְעֵי אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵיזַל בְּהוּ. בְּגִין דְּאִינוּן מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא יוֹמֵי וְלֵילֵי, אַחְסִין תְּרֵין עָלְמִין, עַלְמָא עִלָּאָה, וְעַלְמָא תַּתָּאָה. אַחְסִין הַאי עַלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְעַסַּק בָּהּ בַּר נָשׁ לִשְׁמָהּ, וְאַחְסִין הַהוּא עַלְמָא עִלָּאָה, כַּד אִתְעַסַּק בָּהּ בַּר נָשׁ לִשְׁמָהּ.

151 מגילה פתח ↗

שָׁאַל רַבִּי אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לוֹ: קַצְתָּ בְּחַיַּי? אָמַר לוֹ: רַבִּי, תּוֹרָה הִיא וְלִלְמוֹד אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא נִסְתַּכַּלְתִּי בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָסוּר לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּצֶלֶם דְּמוּת אָדָם רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לוּלֵא פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נוֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ״.

152 מגילה פתח ↗

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי זֵירָא: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְלֹא צָעַדְתִּי בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִּי, וְלֹא הִרְהַרְתִּי בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת, וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִילִּין, וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא שֵׁינַת קֶבַע וְלֹא שֵׁינַת עֲרַאי, וְלֹא שַׂשְׂתִּי בְּתַקָּלַת חֲבֵירִי, וְלֹא קָרָאתִי לַחֲבֵירִי בַּחֲנִיכָתוֹ, וְאָמְרִי לַהּ: בַּחֲכִינָתוֹ.

153 מגילה פתח ↗

154 מגילה פתח ↗

בָּתַר דְּשַׁקְלִינְהוּ לְמַזְיֵיהּ, לַבְשִׁינְהוּ לְמָאנֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: סַק וּרְכֹב. אֲמַר לֵיהּ: לָא יָכֵילְנָא, דִּכְחִישָׁא חֵילַאי מִימֵי תַּעֲנִיתָא. גְּחֵין וּסְלֵיק. כִּי סָלֵיק, בְּעַט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא כְּתִיב לְכוּ: ״בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח״? אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּדִידְכוּ כְּתִיב: ״וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרוֹךְ״.

156 גיטין פתח ↗

וּלְרַבָּה דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ – לִיבְעֵי תְּרֵי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַכֹּל עֵדֻיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִיסּוּרִין.

157 כתובות פתח ↗

עֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְּרוּעָה. סְבַר רָמֵי בַּר חָמָא לְמֵימַר שְׁבוּעָה דְּאוֹרָיְיתָא, דִּכְתִיב: ״לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכׇל עָוֹן וּלְכׇל חַטָּאת״. לְכׇל עָוֹן וּלְכׇל חַטָּאת הוּא דְּאֵינוֹ קָם, אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה. וְאָמַר מָר: כׇּל מָקוֹם שֶׁהַשְּׁנַיִם מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ מָמוֹן — אֶחָד מְחַיְּיבוֹ שְׁבוּעָה.

158 ראש השנה פתח ↗

תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּתִשְׁרִי מֵתוּ אָבוֹת, בַּפֶּסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין.

159 ברכות פתח ↗

אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב חִסְדָּא: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו — יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה׳״. פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא — יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ״.

165 בראשית רבה פתח ↗

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה בראשית טו, יז, אֲמִיטְתָא הֲוָת. בראשית טו, יז: וְהִנֵּה תַּנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד, שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַרְבָּעָה דְּבָרִים הֶרְאָה לוֹ, גֵּיהִנֹּם, וּמַלְכֻיּוֹת, וּמַתַּן תּוֹרָה, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לוֹ, כָּל זְמַן שֶׁבָּנֶיךָ עֲסוּקִים בִּשְׁתַּיִם, הֵם נִצּוֹלִים מִשְׁתַּיִם. פֵּרְשׁוּ מִשְׁתַּיִם, הֵם נִדּוֹנִין בִּשְׁתַּיִם. אָמַר לוֹ בַּמֶּה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיֵּרָדוּ בָנֶיךָ, בַּגֵּיהִנֹּם אוֹ בַּמַּלְכֻיּוֹת, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר אַבְרָהָם בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אִידֵי וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמְרוּ אַבְרָהָם בֵּרַר גֵּיהִנֹּם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברים לב, ל: אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם, זֶה אַבְרָהָם. דברים לב, ל: וַה' הִסְגִּירָם, מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִדְבָרָיו. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר כָּךְ הָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, אָמַר בַּמָּה אֶבְרֹר, בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְמַלְכֻיּוֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם קְטַע הָדֵין מוֹנִיטָא מִן כַּדּוּ, בראשית טו, יח: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר, בָּאנוּ לְמַחֲלֹקֶת רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אִידֵי וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר, אַבְרָהָם בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים סו, יב: הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אַף קְרִיעַת יַם סוּף הֶרְאָה לוֹ, דִּכְתִיב: אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר תהלים קלו, יג: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים.

175 משנה תורה, הלכות תשובה פתח ↗

אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר משלי י כה "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" זֶה שֶׁצָּדַק הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת וְהִצִּילוֹ. וּמִפְּנֵי עִנְיָן זֶה נָהֲגוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲסֹק בְּמִצְוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים יֶתֶר מִכָּל הַשָּׁנָה. וְנָהֲגוּ כֻּלָּם לָקוּם בַּלַּיְלָה בַּעֲשָׂרָה יָמִים אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּבְכִבּוּשִׁין עַד שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם:

177 פסחים פתח ↗

מַתְנִי׳ עֶרֶב פְּסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. אֲפִילּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב, וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִילּוּ מִן הַתַּמְחוּי.

178 שבת פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: בְּשִׁשִּׁי בַּחֹדֶשׁ נִיתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ. אָמַר רָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲתוֹ לְמִדְבָּר סִינַי. כְּתִיב הָכָא: ״בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי״, וּכְתִיב הָתָם: ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים״ — מָה לְהַלָּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַף כָּאן רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא, בְּשַׁבָּת נִיתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. כְּתִיב הָכָא: ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה״ — מָה לְהַלָּן בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם, אַף כָּאן בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם. כִּי פְּלִיגִי בִּקְבִיעָא דְיַרְחָא: רַבִּי יוֹסֵי סָבַר — בְּחַד בְּשַׁבָּא אִיקְּבַע יַרְחָא, וּבְחַד בְּשַׁבָּא לָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּאוֹרְחָא; בִּתְרֵי בְּשַׁבָּא אֲמַר לְהוּ: ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים״;

180 שבת פתח ↗

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הָעוֹנֶה ״אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ״ בְּכׇל כֹּחוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ ה׳״. מַאי טַעְמָא ״בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת״ — מִשּׁוּם דְּ״בָרְכוּ ה׳״. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ יֵשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה — מוֹחֲלִין לוֹ. כְּתִיב הָכָא: ״בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת״, וּכְתִיב הָתָם: ״כִּי פָרוּעַ הוּא״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הָעוֹנֶה ״אָמֵן״ בְּכׇל כֹּחוֹ פּוֹתְחִין לוֹ שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים״, אַל תִּיקְרֵי ״שׁוֹמֵר אֱמוּנִים״ אֶלָּא: ״שֶׁאוֹמְרִים אָמֵן״. מַאי ״אָמֵן״? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: ״אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן״.

183 סוטה פתח ↗

אָמַר אַדָּא אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכּוּלָּהּ כֹּהֲנִים — כּוּלָּן עוֹלִין לַדּוּכָן. לְמִי מְבָרְכִין? אָמַר רַבִּי זֵירָא: לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּשָּׂדוֹת.

184 פסחים פתח ↗

189 בראשית רבה פתח ↗

190 כתובות פתח ↗

194 שבת פתח ↗

194 ספר הזהר פתח ↗

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ, רַבִּי חִיָּיא פָּתַח ישעיהו ס׳:כ״א וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיָדְעֵי אָרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא, דִּבְגִינָהּ יִזְכּוּן לְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזֵי, כָּל יִשְׂרָאֵל אִית לוֹן חוּלָקָא לְעָלְמָא דְאָתֵי. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּנָטְרִין בְּרִית דְּעָלְמָא אִתְקַיֵּים עֲלֵיהּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ירמיהו ל״ג:כ״ה אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שָׂמְתִּי. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל דְּנָטְרֵי בְּרִית וְקַבִּילוּ לֵיהּ אִית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְאָתֵי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּגִין כָךְ אִקְרוּן צַדִּיקִים. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא כָּל מָאן דְּנָטִיר הַאי בְּרִית דְּעָלְמָא אִתְקְיַּים עֲלֵיהּ. אִקְרֵי צַדִּיק. מְנָא לָן מִיּוֹסֵף. בְּגִין דְּנָטַר לֵיהּ לִבְרִית עָלְמָא, זָכָה דְאִקְרֵי צַדִּיק. וְעַל כָּךְ וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, אֵלֶּה בְּכָל אֲתַר פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים תָּנִינָן וְכוּ'. מַה כְּתִיב לְעֵילָא בְּפָרְשָׁתָא דִבְרֵאשִׁית בראשית ב׳:י׳ וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְגו'. הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק וְעֲיִּיל לְגִנְתָּא וְאַשְׁקֵי לֵיהּ מִשַּׁקְיוּ דִלְעֵילָא וְעָבִיד לֵיהּ נַיְיחָא וְעָבִיד אִיבִּין וְרַבֵּי זָרְעִין. וְהוּא כְּדֵין נַיְיחָא לְכֹלָא. וְדָא נַיְיחָא לֵיהּ לְגִנְתָּא. וְדָא עָבִיד נַיְיחָא בֵּיהּ נ"א לגנתא. וגנתא נייחא ביה. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר בראשית ג כִּי בוֹ שָׁבַת. וּכְתִיב, בראשית ב׳:ב׳ וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְדָא רָזָא דְמִלָּה דָּא עָבִיד תּוֹלְדוֹת וְלָא אָחֳרָא. תָּא חֲזֵי כח ב כגוונא דא נח לתתא. קיימא קדישא הוה דוגמא דלעילא. ועל דא אקרי אישהאדמה. ורזא אוליפנא, דהא נח אצטריך לתיבה לאתחברא בה. ולקיימא זרעא דכולא דכתיב לחיות זרע. מָאן תֵּיבָה. דָּא דא לג ב אֲרוֹן הַבְּרִית. וְנֹחַ וְתֵיבָה לְתַתָּא הָכִי הֲווּ כְּדוּגְמָא דא דִלְעֵילָא. נֹחַ כְּתִיב בֵּיהּ בְּרִית דִּכְתִיב וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְגו'. וְעַד דְּאִתְקְיַּים בֵּיהּ בְּרִית לָא עָיִיל לְתֵיבוּתָא. דִּכְתִיב וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּיבָה. וּכְדֵין הֲוָה תֵּיבָה אֲרוֹן הַבְּרִית. תֵּיבָה וְנֹחַ כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. וּבְגִין דְּהַאי בְּרִית לְעֵילָא הוּא עָבִיד תּוֹלְדוֹת. כְּגַוְונָא דָא נֹחַ ד"א לתתא אִיהוּ עָבִיד תּוֹלְדוֹת. בְּגִינֵי כָּךְ כמא דאת אמר אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ. נֹחַ אִישׁ צַדִּיק. הָכִי הוּא וַדַּאי כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. וְעַל דָּא משלי י׳:כ״ה וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כְּתִיב. וְאַרְעָא עַל דָּא אִתְקָיְימַת. דְּהָא אִיהוּ עַמּוּדָא דְּעָלְמָא קָיְימָא עֲלֵיהּ. וּמָאן אִיהוּ דָּא צַדִּיק. וְנֹחַ אִקְרֵי צַדִּיק לְתַתָּא. וְרָזָא נ"א דא דְכֹלָא, אֶת הָאֱלהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, דַּיְיקָא, דְּלָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ לְעָלְמִין. וּלְמֶהֱוֵי הוּא בְּאַרְעָא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא אִישׁ צַדִּיק יְסוֹדָא דְעָלְמָא. בְּרִית שָׁלוֹם שְׁלָמָא דְּעָלְמָא. אִישׁ הָאֲדָמָה וַדַּאי. וְעַל דָּא בראשית ו׳:ח׳ וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ. תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו. מַאי בְּדוֹרוֹתָיו, אִלֵין אִנּוּן דְּנָפְקוּ מִנֵּיהּ. הוּא אַשְׁלִים לְכֻלְהוּ. וְהוּא הֲוָה שְׁלִים מִכֻּלְהוּ. תָּמִים הָיָה דְּאִתְיְילִיד מָהוּל דִּכְתִיב הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהיֵה תָמִים. בְּדוֹרוֹתָיו וְלא בְּדָרִין דְּעָלְמָא דְּהָא מִנֵּיהּ נָפְקוּ תולדות בעלמא. תָּא חֲזֵי, נֹחַ אִתְחַזֵּי מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא לְמֶהֱוֵי בְּתֵיבָה בְּחִבּוּרָא חַד וּלְמֵיעַל בָּהּ, וְעַד לָא אִתְחַבְּרוּ כְּחֲדָא לָא הֲוָה עָלְמָא כְּדְקָא יְאוּת, לְבָתַר מַה כְּתִיב, בראשית ט׳:י״ט וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָּל הָאָרֶץ. מַהוּ נָפְצָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, בראשית ב׳:י׳ וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. דְּמִתַּמָּן אִשְׁתְּכַח פִּרוּדָא וְאִתְבַּדָּרוּ תּוֹלְדוֹת לְכָל סִטְרִין וְכֹלָּא חַד כְּדוּגְמָא חָדָא. בְּגִינֵי כָךְ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ. אֵלֶּה וַדַּאי. דְּהָא יְסוֹדָא דְעָלְמָא אִיהוּ דְּעָבִיד תּוֹלְדוֹת לְקָיְימָא בְּאַרְעָא. אֲתָא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר אַרְיָא בְּחֵילֵיהּ טִינָרָא נָקִיב וְתָבַר. כָּךְ הוּא וַדַּאי. וְתָּא חֲזֵי, מִשִּׁיעוּרָא דְּתֵיבוּתָא אוּף נָמֵי הָכִי הוּא.

1 אל האחד האמת. אשר נתן תורת אמת לישראל עמו לעבדו באמת. והתחלתי לסדר הדברים על לוח ספר יום ה' "הוא "מצמיח "ישועה לפ"ק, ל"ב בי"נה וד"עת לפ"ק, יעזרני הש"י על דבר כבוד שמו, ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל. אמרו רז"ל שכל התורה כלה נכללה בבראשית, הנה הנם בתש"ך צירופיו בר"ת. ומעתה ארשום מה שנלע"ד זה כמה עתים רמזים בצירופים: א. בראשית. אמרו רז"ל ב"ר פ"א ד' בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית. נרמז בר"ת בראשונה ראה אלקים שיקבלו ישראל תורה:

2 ב. בראשית. אמרו רז"ל פסחים נ"ד ע"א התשובה קודמת לעולם. נרמז בר"ת "בראשונה "רצה "אלקים "שיעשו "ישראל "תשובה:

3 ג. בראשית, יצורף באש"רית. אמרו רז"ל ב"ר פ"ח ב' התורה קודמת אלפים שנה להעולם. ר"ת "ב' "אלפים "שנה "ראה "ה' "תורה:

4 ד. בראשית, יצורף בר"ת אש"י. אמרו רז"ל פסחים נ"ד ע"א שמו של משיח קדמה לעולם. יש כאן חסרון דברים. ונ"ל שהוא על פי מה שאמרו ז"ל סנהדרין צ"ח ע"ב ינון שמו של משיח, שנאמר תהלים עב יז לפני שמש שמו ינון. ולפי זה הר"ת כך הם. בראשונה ראה תורה אף שם ינון. השמטה מאגרא דכלה:

5 ה. בראשית, יצורף תב"א יש"ר. אמרו רז"ל מדרש משלי פי"ד שעולם עומד איהא שמיה רבא דבתר אגדתא. נרמז בר"ת "תענה "בכוונה "אמן "יהא "שמיה "רבא, ודייקא בתר אגדתא כי הוא נרמז גם כן בצירוף:

6 ו. בראשית, יצורף בשר"יתא. ר"ת "בעת "שילמדו "רבני "ישראל "תורת "אגדות:

7 ז. בראשית, יצורף בש"י את"ר. אמרו ז"ל אותיות דר"ע לימות התחיה יעמוד זרובבל בן שאלתיאל ויאמר קדיש אחר הדרשה ויענה אמן יהא שמיה רבה. ורמז בר"ת "בן "שאלתיאל "יענה "אחר "תחיית "רדומים:

8 ח. בראשית, יצורף בר"א שת"י. אמרו רז"ל ב"ר פ"ג ט' מבראשית נתאוה הש"י להיות לו דירה בתחתונים, ואמרו רז"ל פסחים נ"ד ע"א כסא כבוד קדם לעולם, ועיקר כסא כבודו הוא בישראל. נרמז בר"ת "בראשונה "רצה "אלקים "שבת "תוך "ישראל:

9 ט. בראשית, יצורף רת"א יש"ב. אמרו רז"ל ב"ר פ"א ד' תורה, אבות, שמו של משיח, ישראל, בית המקדש, קדמו לעולם. נרמז בר"ת "ראה "תורה "אבות "ישראל "שם הוא שמו של משיח "בית הוא בית המקדש:

10 י. בראשית, יצורף בר"א שת"י. אמרו רז"ל ב"ר פ"א ד' בזכות משה נברא העולם. ר"ת "בזכות "רועה "אשר "שר "תהלת "ים שאמר שירת הים:

11 יא. בראשית, יצורף יא"ת בש"ר. אמרו רז"ל ב"ר פס"ח י"א יעקב אמר תהלים בעת שהיה רועה צאן לבן. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא ר"ת "יעקב "אמר "תהלים "בעת "שהיה "רועה או "בביתו "של "רמאי, כי לבן נקרא כן על שם רמאותיו:

12 יב. בראשית, יצורף בש"ר את"י. אמרו רז"ל ב"ר פ"א ד' בזכות שלש ראשונות נברא העולם, בזכות חלה ביכורים מעשרות, וכתבנו כמה פעמים למה לא בזכות תרומה. והוא ר"ת "בזכות "שלש "ראשונות "אשר "תורמים "ישראל:

13 יג. בראשית, יצורף אב"י שר"ת. אמרו רז"ל ברכות ד' ע"ב לומר בכל יום תהלה לדוד תהלים קמה א. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא נרמז בר"ת "אמור "בכל "יום "שלש "רננות "תהלה:

14 יד. בראשית, יצורף בא"י רש"ת. אמרו רז"ל מדרש משלי פ"ט ימי הפורים לא בטלים. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא ר"ת "בימי "אסתר "יתקנו "רבנן "שמחה "תמידיים:

15 טו. בראשית, יצורף אי"ב רת"ש. אמרו רז"ל מגילה י"ד ע"א בקריאת המגילה באדר, קריאתה זו הלולא. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא ר"ת "אדר "יסופר "בקריאה "רוממות "תהלות "שבחיו:

16 טז. בראשית, יצורף בר"י תש"א. תיקנו רבנן ח' נרות חנוכה וקריאת ההלל בימי חנוכה שבת כ"א ע"ב. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא ר"ת "בימי "רשעת "יונים "תדליקו "שמונה "אורות. וכן על הלל "בימי "רשעת "יונים "תהללו "שם "אדני:

17 יז. בראשית, ב"ת ארש"י. ר"ת "בהתחלה "תדליקו "אחד "רננו "שבחיו "יתברך, או "רננו "שבחי "ה', כי ניתנו הימים להודות ולהלל בפרט בעת הדלקה:

18 יח. בראשית, יצורף תבי"א ר"ש. גם כן על הנ"ל, ר"ת "תוסיפו "בכל "יום "אחד "רבות "שבחיו, היינו להגדיל שבח הנס בכל יום:

19 יט. בראשית, יצורף אש"רי ת"ב. סיפרו רז"ל כתובות ק"ג ע"א שרבינו הקדוש אחרי פטירתו בא תמיד לביתו, ושורש נשמת ישראל ומעשיהם רמיזי בודאי באורייתא. והוא ר"ת "אחר "שנפטר "רבינו "יהודה "תמיד "בא:

20 כ. בראשית, יצורף בש"ר את"י. ר"ת "בזכות "ששים "רבוא "אותיות "תורת "ישראל. היינו כשיתעסקו בהם ישראל, אז יהיה בש"ר את"י שלא יורקב בשרם. ולפי זה:

21 כא. בראשית, יצורף אי"ב שת"ר. ר"ת "אל "ישלוט "בהם "שום "תולעה "רקבון, והעד הנאמן על זה אשת רבינו הקדוש תעיד שבא בעלה לביתה לקדש כתובות ק"ג ע"א:

22 כב. בראשית, יצורף אר"י תש"ב. ר"ת "אשת "רבינו "יהודה "תעיד "שקידש "בעלה, וגם כן יצורף אשת רבי:

23 כג. בראשית, יצורף יא"ב שר"ת. אמרו רז"ל עירובין כ"א ע"ב שצריך אדם ליזהר מדברי סופרים. ר"ת "יזהר "אדם "בתקנות "שתיקנו "רבנן "תמיד:

24 כד. בראשית, יצורף א"ש בתי"ר. אמרו רז"ל כתובות ב' ע"א בתולה נישאת ליום הרביעי, ופירש רש"י תקנת חכמים הוא עיין שם, שאם היה לו טענת בתולים וכו'. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ר"ת "אזהרת "שופטים "בתולה "תנשא "יום "רביעי:

25 כה. בראשית, יצורף בת"ר יש"א. אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא, יהא אדם רגיל לאכול בריש שתא רוביא הוריות י"ב ע"א. וליכא מידי דלא רמיזי, ר"ת "בריש "תשרי "רגילתך "ירקות "שאמר "אביי:

26 כו. בראשית, יצורף ית"ב שא"ר. ר"ת "יסמן "תמיד "בריש "שתא "אכילת "רוביא:

27 כז. בראשית, יצורף יש"ב תא"ר. ר"ת "יערוך "שלחנו "בריש "תשרי "אכילת "רוביא:

28 כח. בראשית, יצורף רי"ש תא"ב. רבי סידר המשניות. וליכא מידי דלא רמיזא, והוא ר"ת "רבי "יכתוב "ששה "תורות היינו סדרים "אשר "בינינו:

29 כט. בראשית, יצורף רא"י תש"ב. רבינא ורב אשי סידרו התלמוד. ור"ת "רבינא "אשי "יסדרו "תלמוד "שהיא "בפה:

30 ל. בראשית, יצורף רש"י בת"א. הסכימו כל החכמים שבדורות שאדונינו רש"י ז"ל הוא ראש המפורשים, ומן השמים הסכימו על ידו. ובודאי לא במקרה הוא, ונרמז בר"ת "רבינו "שלמה "יפרש "ביאור "תורת "אמת:

31 לא. בראשית, יצורף שר"א תב"י. אמרו רז"ל כתובות ב' ע"א בנשואי אלמנה שקדו חכמים על תקנות בנות ישראל. וליכא מידי כו'. והוא ר"ת "שקדו "רבנן "את "תקנות "בנות "ישראל:

32 לב. בראשית, יצורף בת"ר אש"י. אמרו חז"ל ויק"ר פל"ו ד' בראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית. ר"ת "בשביל "ת"ר "אלף "של "ישראל:

33 לג. בראשית, יצורף את"ר שב"י. ר"ת "אדון "תנאים "רבי "שמעון "בן "יוחאי:

34 לד. בראשית, יצורף בר"א שי"ת. אמרו חז"ל ב"ר פ"א ד' בשביל חלה הנקרא ראשית. נרמז בר"ת "בשביל "ראשית "אכילה "שירימו "ישראל "תרומה:

35 לה. בראשית, יצורף בר"א ית"ש. אמרו רז"ל ב"ר פ"א ד' בשביל מעשרות כו'. והוא ר"ת "בראשונה "ראה "אשר "יעבור "תחת "שבט הוא מעשר צאן. ועל מעשר תבואה, ר"ת "בראשונה "ראה "אשר "יעשרו "תבואות "שדה:

36 לו. בראשית, יצורף רא"ש ית"ב. אמרו רז"ל ב"ר פ"א ד' בשביל ביכורים. נרמז בר"ת "ראה "אלקים "שיביאו "ישראל "תרומה "ביכורים, כי בכורים נקרא תרומה פסחים ל"ו ע"ב, עיין שם:

37 לז. או יאמר בראשית, יצורף רב"א תש"י. ר"ת "ראשית "ביכורי "אדמתך "תביא "שם "ישראל:

38 לח. בראשית, יצורף תר"ב אי"ש. למדו חז"ל שבת קל"ב ע"ב דמילה דוחה שבת. ר"ת "תנו "רבנן "ברית "אברהם "ידחה "שבת:

39 לט. בראשית, יצורף רת"י שב"א. אמרו רז"ל אליהו יבוא ויעיד וכה מעיד תמיד שמקיימים ישראל ברית מילה, ועל כן מכינים לו כסא כאמור בזוהר ח"א צ"ג ע"א. והוא ר"ת "רועה כי הוא אחד מהרועים כנודע "תשבי "יעיד "שמקיימים "ברית "אברהם. או יאמר

40 מ. בראשית, יצורף רא"ת יש"ב. ר"ת "רועה "אליהו "תמיד "יעיד "שמקיימים "ברית:

41 מא. בראשית, יצורף רא"י בש"ת. מנהג ישר לתורה לשמוח ביום שמחת תורה. והוא ר"ת "רצה "אלקים "ישמחו "ביום "שמחת "תורה:

42 מב. בראשית, יצורף אש"י רב"ת. אסור להזכיר שם שמים לבטלה רק בתפלה. ר"ת "אזכרת "שמותיו "ית' "רק "בעת "תפלה:

43 מג. בראשית, יצורף תי"ב אש"ר. אמרו רז"ל זוהר ח"ג כ"ח ע"א, ועיין תוספות יו"ט עדיות פ"ח מ"ז אליהו יתרץ כל הספיקות. וליכא מידי כו', ור"ת "תשבי "יתרץ "באחרית "את "שיספקו "רבנן, היינו שיהיה להם ספק:

44 מד. בראשית, יצורף בא"ת יר"ש. מרומז מצות ברכת כהנים ג' ברכות ויברכו לרבים. והוא ר"ת "בני "אהרן "תמיד "יברכו "רבים "שלשה:

45 מה. בראשית, יצורף יא"ר תב"ש. אמרו רז"ל ברכות כ"א ע"ב ולמדו כן בגזירה שוה אין דבר שבקדושה פחות מי'. ונרמז בכאן בבריאת העולם בי' מאמרות, דבראשית נמי מאמר הוא ר"ה ל"ב ע"א, ר"ת "יוד "אנשים "רצופים היינו בחדר אחד "תתחברו "בדבר "שבקדושה:

46 מו. בראשית, יצורף בש"א יר"ת. אמרו רבנן תנדב"א רבה פ"א אף על פי כו' שבת יעשה כולו תורה והוא כחדא, ואסרו לדבר דיבור חול שבת קי"ג ע"א. והוא נרמז בר"ת "ביום "שבת "אל "ידברו "רק "תורה:

47 מז. בראשית, יצורף אב"י תש"ר. למדו רז"ל מנחות ל"ד ע"ב ארבעה בתים בתפילין של ראש. ונרמז בר"ת "ארבעה "בתים "יתנו "תפילין "של רא"ש:

48 מח. בראשית, יצורף רב"א תש"י. ר"ת "רק "בית "אחד "תפילין "של "יד:

49 מט. בראשית, יצורף יש"א תב"ר. אסרו רבנן לילך בגילוי ראש דמסיר מורא שמים מעליו, וכמאמרם שבת קנ"ו ע"ב כסי רישך כו'. נרמז ר"ת "ירא "שמים "אל "תלך "בגילוי "ראש:

50 נ. בראשית, יצורף את"ש יב"ר. אסור להזכיר את השם בגילוי ראש שו"ע או"ח סי' צ"א ס"ג. ר"ת "אל "תזכיר "שמו "ית' "בגילוי "ראש:

51 נא. בראשית, יצורף אש"ר תב"י. נרמז חגיגת ג' רגלים. והוא ר"ת "את "שלש "רגלים "תחוגו "בני "ישראל:

52 נב. בראשית, יצורף שר"ת בי"א. נרמז חגיגת ג' רגלים. והוא ר"ת "שלש "רגלים "תבוא "בית "י"י "אלקינו לעלות לרגל:

53 נג. בראשית, יצורף את"י שב"ר. אמרו רז"ל עדיות פ"ח מ"ז אליהו יבא במהרה בימינו לעשות שלום בעולם, כי הוא פנחס אשר ניתן לו ברית שלום במדבר כה יב. ר"ת "אליהו "תשבי "יעשה "שלום "בין "רחוקים, היינו בין לבבות רחוקים:

54 נד. בראשית, יצורף תי"ר שב"א. אליהו עלה בסערה השמים מלכים ב' ב יא. וליכא מידי דלא רמיזא, ונרמז בר"ת "תשבי "יעלה "רום "שמים "בימי "אלישע, כשהגיע זמנו של אלישע:

55 נה. בראשית, יצורף א"ת רשב"י. ר"ת "אור "תורת "רבי "שמעון "בן "יוחאי, הוא אשר שלחו אלקים למחיה להאיר עיני ישראל באור תורתו, וככה תתבונן עוד בצירוף אחר:

56 נו. בראשית, יצורף א"ת ריב"ש. ר"ת "אור "תורת "רבינו "יצחק "בן "שלמה, הוא מרן האריז"ל אשר האיר עיני הגולה באלף הששי בהתגלות דברי רבי שמעון בן יוחאי בסוד עולם התיקון, אשרי עין ראתה כל אלה. וגם כן בצירוף הלז יהיה ר"ת "אור "תורת "רבינו "ישראל "בעל "שם, שהוא היה מקרוב סמוך לדורותינו, ופתח לנו פתחים להבין דברי מרן האריז"ל על סוד העבודה. ועוד היה מקום לבאר איזה עניינים בנידון זה, ויראתי בפצותי פי במה שלא קבלתי:

57 נז. בראשית, יצורף תא"ר שי"ב. מבואר באידרא זוהר ח"ג קמ"ד ע"ב דתלת חברייא מן חברוי אסתלקו באידרא עיין שם. וליכא מידי כו', והוא ר"ת "תלת "אנשי "רבי "שמעון "יסתלקו "באידרא:

58 נח. בראשית, יצורף שב"א ית"ר. אמרה חנה בתפלה שמואל א' א יא תן לי זרע אנשים, ופירשו רז"ל ברכות ל"א ע"ב שימשח ב' אנשים שאול ודוד. ומבראשית למדה, והוא ר"ת "שמואל "בן "אלקנה "ימשח "תרין "רברבין:

59 נט. בראשית, יצורף אר"ש ית"ב. נרמז מצות ציצית, "אלקים "ראה "שיעשו "ישראל "תכלת "בבגדיהם:

60 ס. בראשית, יצורף בר"ת יש"א. וראיתם אותו וזכרתם כו' במדבר טו לט, כי תכלת דומה לכסא הכבוד סוטה י"ז ע"א. נרמז בר"ת "בעת "ראיית "תכלת "יזכרו "שם "אדני, והמשכילים יבינו:

61 סא. יצורף בא"ת יר"ש. עיין בזוהר הק' ח"א י"א ע"ב נרמז במעשה בראשית פקודא דיראה, ועיקר היראה היא יראת הרוממות, עיין שם דף י"ב בראשית. והוא ר"ת "בן "אדם ר"ל הגם שהוא בן אדם ומעותד לפגעי העולם ח"ו, אף על פי כן לא זאת תהיה יראתו, רק "תירא "יראה "רוממות "שמו היינו בגין דאיהו רב ושליט עיקרא ושרשא כו', שזה מרומז בשמו הויה כנודע:

62 סב. בראשית, יצורף תא"ר בש"י. עיין שם בזוהר ח"א י"א ע"ב דרומז במעשה בראשית פקודא דאהבה דאיתאחדת עם היראה, ואמרו רז"ל ברכות נ"ד ע"א בכל לבבך דברים ו ה, בב' יצריך. נרמז בר"ת "תאהב או "תתמיד "אהבה "רבה "בהסכמת "שני "יצריך, עיין שם בזוהר:

63 סג. בראשית, יצורף תב"ר אש"י. עיין בזהר שם ח"א בדף י"ג ע"ב רמז במעשה בראשית לפדיון בכור. והוא נרמז בר"ת "תפדה "בכור "רחם "אחר "שלשים "יום:

64 סד. בראשית, יצורף תא"י בר"ש. עיין שם בזהר ח"א י"ג ע"ב במעשה בראשית ליתן צדקה לעניים, ולא ישתנה דיוקנא מצלם אלהים. והוא ר"ת "תחון "אביונים "יראה "בפניך "רישום "שמו:

65 סה. בראשית, יצורף רא"י בש"ת. תיקנו רז"ל ברכות ל"א ע"א ג' תפלות בכל יום. והוא ר"ת "רצה "אלקים "יתפללו "בניו "שלש "תפלות:

66 סו. בראשית, יצורף תי"א רש"ב. עיין בזוהר הנ"ל ח"א י"ב ע"א רמז במעשה בראשית למינדע דאית אלהא רברבא ושליטא בעלמא. והוא ר"ת "תדע "יש "אלקים "רב "שליט "בעולם:

67 סז. בראשית, יצורף רי"א בש"ת. שם בזוהר ח"א י"ב ע"א רמז במעשה בראשית ליחדא לי"י בכל יומא יחודא כדקאי יאות כו' בשית תיבין דשמע ישראל דברים ו ד. נרמז בר"ת "רוממות "יחוד "אלהותו "ביחוד "שית "תיבין:

68 סח. בראשית, יצורף רא"ת יש"ב. שם בזהר ח"א י"ב ע"א ולבתר דאתקשרא תמן לעילא, איצטריך לקשרא לתתא באוכלסהא בשית סטרין אחרנין דלתתא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והוא ר"ת "רוממות "אלהותו "תרין "יחודין "שמע "ברוך, והמ"י:

69 סט. בראשית, יצורף רב"ת שי"א. שם בזהר ח"א י"ב ע"א במעשה בראשית למנדע די"י הוא אלהים, ולאתכללא שמא דאלקים בשמא דהויה. והוא ר"ת "רצון "בוראך "תכלול "שמות "י"י "אלקים:

70 ע. בראשית, יצורף רא"ת יש"ב. שם בזוהר ח"א י"ד ע"א במעשה בראשית לנטרא יומא דשבתא, דאיהו יומא דנייחא מכל עובדין דבראשית. והוא ר"ת "רצון "אלקים "תשמרו "יום "שבת "בראשית:

71 עא. בראשית, יצורף רי"ת בש"א. אמרו רז"ל שבת קי"ז ע"ב חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, והוא ר"ת "רצון "יי "תאכל "בשבת "שלש "אכילות:

72 עב. בראשית, יצורף אי"ש רב"ת. אמרו חז"ל יומא פ"ו ע"ב גדולה תשובה שאפילו אחד ששב מוחלין לכל העולם כלו. נרמז בר"ת "אחד "יעשה "שובה "רבים "בזכותו או "בתשובתו "תתכפרו. או

73 עג. בראשית, יצורף אש"ת בר"י. ר"ת "אחד "שעשה "תשובה "בזכותו "רבים "יתכפרו:

74 עד. בראשית, יצורף רב"י תא"ש. ר"ת "רוממות "בן "ישי "תוך "אלף "ששי, הוא משיח צדקינו שיתגלה במהרה בימינו:

75 עה. בראשית, יצורף תי"ר בא"ש. ר"ת "תשבי "יבשר "רבים "בתוך "אלף "ששי.

76 עו. בראשית, יצורף תר"י בא"ש. ר"ת "תחיית "רדומים "יהיה "בתוך "אלף "ששי.

77 עז. בראשית, יצורף רא"ב שי"ת. ידוע מש"ס ב"ק פ"ב ע"א וזוהר הק' ח"ב ר"ו ע"א החיוב בכל שבת לקרוא בתורה. ונרמז בר"ת "רצה "אלקים "בכל "שבת "יקראו "תורתו:

78 עח. בראשית, יצורף רא"ב תש"י. חייבים אנחנו מן התורה לישב בסוכה שבעת ימים ויקרא כג מב ונרמז בר"ת "רצה "אלקים "בסכות "תשבו "שבעת "ימים:

79 עט. בראשית, יצורף רא"י בת"ש. ידוע כי עקרי האמונה הם שלשה עקרים מציאות הבורא, תורה מן השמים שכר ועונש, עיין בעיקרים למהר"י אלבו. ונרמז בר"ת צירוף הנ"ל "ראשית "אמונת "ישראל "בורא "תורה "שכר:

80 פ. בראשית, יצורף שת"ב אי"ר. בפסוק שמות טו כו ויאמר אם שמוע תשמע לקול כו' אני י"י רופאך. נרמז בר"ת "שמוע "תשמע "בקולי "אני "י"י "רופאך:

81 פא. בראשית, יצורף ראש"י ת"ב. ר"ת "רצה "אלקים "שמיטת "יובלות "תשמרו "בארץ:

82 פב. בראשית, יצורף רי"א תש"ב. ר"ת "רצון "י"י "אל "תונו "שתות "במקח:

83 פג. בראשית, יצורף בא"י רת"ש. מפורסים הדבר בקיבל חז"ל פרקי דר"א פמ"ו שימי אלול הם ימי רצון מסוגלים לתשובה. ונרמז בצירוף הנ"ל "בחודש "אלול "ימי "רצון "תעשו "שובה. או יצורף:

84 פד. בראשית, יצורף אי"ר תב"ש. ר"ת "אלול "ימי "רצון "תשובו "בתשובה "שלימה:

85 פה. בראשית, יצורף רש"א ית"ב. העולם נידון בראש השנה, כמו שהוכיחו רז"ל ר"ה ט"ז ע"א מקראי. נרמז בר"ת "ראש "שנה "אלקים "ישפוט "תבל "בצדק:

86 פו. בראשית, יצורף שב"א רת"י. אמרו רז"ל יומא י"ט ע"ב השח שיחה בטילה עובר בעשה, שנאמר דברים ו ז ודברת בם ולא בדברים בטלים. נרמז בר"ת "שיחה "בטילה "אסור "רק "תורה "ידבר:

87 פז. בראשית, יצורף שא"ב רי"ת. תנא דבי אליהו ימים יצרו לא אחד בהם תהלים קלט טז, זה יום הכפורים לישראל, לפי שריבה שמחה גדולה לפני הקב"ה שנתנו באהבה רבה לישראל תנדב"א רבה פ"א. ר"ת "שמחת "אלקים "באהבה "רבה "יוד "תשרי:

88 פח. בראשית, יצורף אב"י תש"ר. אמרו רז"ל ברכות ו' ע"ב כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, היינו ששומעים לתוכחתו. ונרמז בר"ת "אשר "בו "יראת "שמים "תוכחתו "רצויה, היינו ריצוי לעם ששומעין בקולו:

89 פט. בראשית, יצורף רא"ש בי"ת. נרמז בר"ת תענית צום כפור, "רצה "אלקים "שיתענו "בניו "יוד "תשרי:

90 צ. בראשית, יצורף בא"י שר"ת. נרמז בר"ת "בגאולה "אחרונה "יבואו "שבעה "רועים "תמימים. או

91 צא. בראשית, יצורף אי"ב תש"ר. הנה כן אמר הנביא מיכה ה ד אשור כי יבוא בארצינו כו', והקמנו עליו שבעה רועים כו'. נרמז בר"ת "אשור "יבוא "בארצנו "תעמדו "שבעה "רועים:

92 צב. בראשית, יצורף רא"ת יב"ש. נרמז בר"ת "רצון "אלקים "תמיד "יכונן "בית "שלישי. או

93 צג. בראשית, יצורף רא"י תב"ש. נרמז בר"ת "רצון "אלקי "ישראל "תבנה "בית "שלישי:

94 צד. בראשית, יצורף רא"י תב"ש. בר"ת אי"ש. נרמז בר"ת "בכורי "רחם "תפדו "אחר "ימים "שלשים. או

95 צה. בראשית, יצורף ברי"ת א"ש. ונרמז ברי"ת א"ש. נרמז בר"ת "בכורי "רחם "ישראלית "תפדו "אחר "שלשים:

96 צו. בראשית, יצורף א"ת יבש"ת. נרמז הא דאמרו רבנן זוהר ח"ג כ"ח ע"א, ועיין תוספות יו"ט עדיות פ"ח מ"ז שעתיד אליהו לתרץ כל האיבעיות והספיקות של רבנן. נרמז בר"ת "אליהו "תשבי "יתרץ "בעיות "של "רבנן

97 צז. בראשית, יצורף אר"ש תב"י. נרמז בר"ת הא דאמרו רבנן ר"ה ב' ע"א ארבעה ראשי שנים הם. ר"ת "ארבעה "ראשי "שנים "תעשו "בני ישראל:

98 צח. בראשית, יצורף רש"י תב"א. ר"ת "ראש "שנה "יתקעו "תרועה "בשופר "איל:

99 צט. בראשית, יצורף רי"ת בא"ש. אמרו רז"ל דבשביל זה השהה הקב"ה את ישראל במדבר ארבעים שנה, בכדי שילמדו כל התורה כולה בלא טירדה, ואחר כך יבואו לארץ. נרמז בר"ת "ראשונה "ילמדו "תורה "במדבר "ארבעים "שנה:

100 ק. בראשית, יצורף בא"ש תי"ר. אמרו רז"ל ע"ז ה' ע"ב בפסוק שאמר משה סוף ארבעים שנה דברים כט ג ולא נתן י"י לכם לב לדעת כו' עד היום הזה, מלמד שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה. נרמז בר"ת "בלימוד "ארבעים "שנה "תדע "ידיעת "רבך:

101 קא. בראשית, יצורף רא"י תב"ש. ר"ת "רצה "אלקים "יקבלו "תורה "בחג "שבועות:

102 קב. בראשית, יצורף תא"י שר"ב. ר"ת "תשעה "אב "יהא "שמחה "רבה "בגאולה:

103 קג. בראשית, יצורף את"י שר"ב. ר"ת "ארבעה "תעניתים "יהיו "שמחה "רבה "בגאולה:

104 קד. בראשית, יצורף אב"ת יש"ר. בתענית דף ז' ע"ב אמר רחמנא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות כו'. ר"ת "אם ביטלו "תרומות "ימנעו "שמים "רביבים:

105 קה. בראשית, יצורף תש"ר אב"י. בתענית דף ט' ע"ב אמר ריש לקיש מטר אפילו בשביל יחיד, עיין שם. נרמז בר"ת "תתנו "שמים "רביבים "אפילו "בשביל "יחיד.

106 קו. בראשית, יצורף יא"ת בר"ש. בתענית דף ז' ע"ב אמר ר' אושעיא גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו. ר"ת "ישועות "אלקים "תהיה "בירידת "רביבי "שמים:

107 קז. בראשית, יצורף אי"ש תב"ר. גם זה בתענית י' ע"א ארץ ישראל שותה תחילה וכו'. נרמז בר"ת "ארץ "ישראל "שותה "תחילה "בירידת "רביבים:

108 קח. בראשית, יצורף אי"ר בש"ת. גם זה בתענית ז' ע"ב כשהגשמים יורדין בודאי נמחלו עונות ישראל, עיין שם. נרמז בר"ת "אם "ירדו "רביבים "בידוע "שנתכפרו "תועבות:

109 קט. בראשית, יצורף תר"י אב"ש. רא"י תש"ב. ר"ת "רחל "אשת "יעקב "תלד "שני "בנים:

110 קי. בראשית, יצורף בש"י את"ר. ר"ת "בני "שפחות "יהיו "ארבעה "תולדותם "רצויים, ר"ל רצויים למניין בני ישראל, לא כמו שפחת שרה אשר תולדותיה נזחים מכלל הקדושה, אבל בני שפחות רחל לאה הם גם כן בכלל הרצון שעלו ברצונו ית' בשעת בריאת העולם, ישראל עלו במחשבה ורצון הקדום כביכול עיין ב"ר פ"א ד' , הבן:

111 קיא. בראשית, יצורף רא"ת יב"ש. ר"ת "ראה "אלקים "תמונות או "תמימות "יעקב "בחיר "שבאבות. או:

112 קיב. בראשית, יצורף רא"ת יב"ש כנ"ל. ר"ת "ראה "אלקים "תמימת "י"ב "שבטים:

113 קיג. בראשית, יצורף אי"ב שר"ת תר"ש. כתיב תהלים נ יב אם ארעב לא אומר לך תהלים נ יג האוכל בשר אבירים וכו', אלא נאמר בקרבנות ריח ניחוח, נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני זבחים מ"ו ע"ב, עיין שם פירוש רש"י . והוא בר"ת "אדם "יקריב "בהמה "תעשו "רצוני "שאמרתי:

114 קיד. בראשית, יצורף אר"ב יש"ת. אמרו בגמרא ברכות ו' ע"ב יודע אדם בחבירו שרגיל ליתן לו שלום, יקדים לו שלום. ר"ת "אדם "רגיל "בחבירו "יקדים "שלום "תחילה:

115 קטו. בראשית, יצורף שא"י תר"ב. ר"ת "שלש "אשמורות "יתחלק "תהלות "רבבות "בלילה. היינו שלש אשמורות הוי הלילה, ובכל משמר כתות אחרות של מלאכי השרת, כמבואר בגמרא ברכות ג' ע"א, נפקא מינה למבעי רחמי בהאי שעתא:

116 קטז. בראשית, יצורף אש"ת רי"ב. ר"ת "אדם "שמתפלל "תפילות "רשות "יחדש "בה עיין ברכות כ"א ע"א.

117 קיז. בראשית, יצורף תר"א בי"ש. עיין בזוהר ויצא ח"א קנ"ח ע"א שיעקב ברח מבית לבן, שידע כאשר תלד רחל את בנימין ישתלמו שבטים, ושכינתא תטיל ביתא ורחל תדחה ממקומה, על כן ברח מקודם, עיין שם הטעם. נרמז בר"ת "תלד "רחל "את "בנימין "ישתלמו "שבטים. וגם כן יצורף:

118 קיח. בראשית, יצורף שת"ב יר"א. ר"ת "שכינתא "תטול "בית "יעקב "רחל "אתדחיית. וגם כן:

119 קיט. בראשית, יצורף יש"ת רב"א. ר"ת "ישתלמו "שבטים "תקבר "רחל "בדרך "אפרת:

120 קכ. בראשית, יצורף תבי"ר ש"א. עיין לעיל צירוף ס' מחז"ל *סוטה י"ז ע"א. ר"ת "תכלת "בדמיון "ים "רקיע "שם "אדני:

121 קכא. בראשית, יצורף הנ"ל יר"ת בש"א. ר"ת "ישועה "רבה "תהיה "בזמן "שימלוך "אחשורוש. וגם כן:

122 קכב. בראשית, בצירוף הנ"ל. ר"ת "ישועה "רבה "תהיה "בזמן "שימלוך "אנטיוכס, והוא המלך יון בזמן הנס דחנוכה:

123 קכג. בראשית, יצורף גם כן יר"ת שב"א. ר"ת "ישועה "רבה "תהיה בזמן "שינצחו "בני "אהרן, רמז לנצחון הכהנים את היונים:

124 קכד. בראשית, יצורף אר"י תב"ש. אמרו רז"ל ב"ר פ"ב ד' שאנטיוכס עם היונים גזרו שיכתבו בקרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל, ודבר הזה יש לו סוד אין כאן מקומו. והוא ר"ת אר"י תב"ש, "אנטיוכס "רשע "יגזור "תכתבו "בקרן "שור:

125 קכה. בראשית, יצורף בר"י את"ש. ר"ת "בזמן "רועה "יהושע "אז "תעמוד "שמש יהושע י יב:

126 קכו. בראשית, יצורף בר"י תש"א. ר"ת "בזמן "רועה "יחזקיה "תשוב "שמש "אחורנית מלכים ב' כ יא, עיין פרקי דר"א פנ"ב:

127 קכז. בראשית, יצורף אש"י בת"ר. ר"ת "אז "שלח "ישלח "בלאדן "תשורה "רבה מלכים ב' כ יב:

128 קכח. בראשית, יצורף רא"י שת"ב. אמרו רז"ל ר"ה י"א ע"א הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום. והוא ר"ת "רצה "אלקים "יתמלאו "שנות "תמימים "בימים:

129 קכט. בראשית, יצורף שב"א ית"ר. אמרו רז"ל מגילה י"ג ע"ב בשבעה באדר נולד משה. נרמז בר"ת הצירוף "שבעה "בחודש "אדר "יולד "תמים "רועה:

130 קל. בראשית, יצורף שב"א יר"ת. ר"ת "שבעה "בחודש "אדר "ימות "רועה "תמים מגילה י"ג ע"ב:

131 קלא. בראשית, יצורף יא"ש בת"ר. "יהושע "אשר "שרת "באוהל "תמורת "רבו.

132 קלב. בראשית, יצורף יר"ש בא"ת. "יתקנו "רבנן "שנים "במקרא "אחד "תרגום עיין ברכות ח' ע"א:

133 קלג. בראשית, יצורף יא"ב תר"ש. אמרו רז"ל ברכות ל"ב ע"א יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל. נרמז בר"ת "יסדר "אדם "בתחילת "תפילתו "רוממת "שבחו:

134 קלד. בראשית, יצורף יר"ש בא"ת. אמרו רז"ל מגילה ו' ע"א ירושלים ורומי, אם יאמר לך אדם נתיישבו שתיהן אל תאמין, חרבו שתיהן אל תאמין, חרבה רומי ונתיישבה ירושלים תאמין, ובהיפך ח"ו כו': והנה נרמז בר"ת הצרופים "ירושלים "רומי "שתיהן "בחורבנן או "ביישובן "אל "תאמין. וגם כן.

135 קלה. בראשית, יצורף אי"ב רש"ת. ר"ת "אבל "ירושלים "בישיבה "רומי "שממה "תאמין. וגם כן:

136 קלו. בראשית, יצורף אר"ב יש"ת. ר"ת "אבל "רומי כו' "תאמין:

137 קלז. בראשית, יצורף בי"א רת"ש. אמז"ל ברכות ו' ע"א בפסוק דברים כח י וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך וייראו ממך. אלו תפילין שבראש. נרמז בר"ת "בריות "יראו "אם "רואים "תפילין "שבראש. או

138 קלח. בראשית, יצורף תש"ר יא"ב. ר"ת "תפילין "של "ראש "יפלו "אימה "באומות:

139 קלט. בראשית, יצורף אי"ת שב"ר. אמרו רז"ל סנהדרין ק"א ע"ב אסור לחלוץ תפילין בפני רבו. נרמז בר"ת "אל "יחלוץ "תפילין "שלו "בפני "רבו:

140 קמ. בראשית, יצורף שב"ר אי"ת. אמרו רז"ל עירובין ס"ד ע"א שיכור ששתה כדי רביעית אל יתפלל, והוא ר"ת "שתה "בכדי "רביעית "אל "יתפלל "תפילתו. או "שכור או "בשתה "רביעית "אל "יתפלל "תפלתו:

141 קמא. בראשית, יצורף בא"י תש"ר. אמרו רז"ל אין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים, עיין שם בברכות ח' ע"א. נרמז בר"ת "בוראנו "אל ימאס "תפילתן "של "רבים:

142 קמב. בראשית, יצורף אי"ב שר"ת. ר"ת "אל "יכתוב "בלא "שרטוט "רק "תפילין, כי תפילין אין צריך שרטוט, כמו שאמרו רז"ל במגילה י"ח ע"ב:

143 קמג. בראשית, יצורף רש"ב אי"ת. ר"ת "רב יכונה גם כן לשר ולמלך "שואל "בשלומו:

144 קמד. בראשית, יצורף כנ"ל. ר"ת "רחש "שזור "בעקבו "אל יפסוק "תהלתו:

145 קמה. בראשית, יצורף יש"ת רא"ב. אמרו רז"ל ברכות מ' ע"א אסור לאדם לאכול עד שיתן תחילה לבהמתו, ואפקי לה מקרא דברים יא טו עיין שם. ונרמז בר"ת "יאוחר "שרותך היינו סעודתך "תתן "ראשונה "אכילת "בהמתך:

146 קמו. בראשית, יצורף בא"ר ית"ש. אמרו רז"ל ואהבת לרעך כמוך ויקרא יט יח כולל כל התורה, אידך פירושא הוא, עיין שם בשבת ל"א ע"א. והוא ר"ת "במצות "רעך "אהבת "רעך "יוכלל "תורה "שלימה עיין עוד ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד:

147 קמז. בראשית, יצורף רי"ת בש"א. אמרו רז"ל ב"ר פפ"ד י"ט ראובן פתח בתשובה תחילה, אמר הקב"ה אתה פתחת בתשובה תחילה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה, ומנו הושע שנאמר הושע יד ב שובה ישראל עד י"י אלקיך. והנה דקדקנו הלא אדם וקין עשו גם כן תשובה, ופרשנו דהכי קאמר ראובן פתח בתשובה תחילה, ר"ל אותה התשובה שהיא תחילה וקודם בעולמות עליונים, היינו תשובה עילאה והוא תשובה מאהבה, והדברים ארוכים אצלינו אין כאן מקומו. נרמז בר"ת "ראובן "יפתח "תשובה "בתחילת "שובת "אהבה:

148 קמח. בראשית, יצורף תר"א יב"ש. אמרו רז"ל סוכה נ"ב ע"א לעתיד ידמה לצדיקים היצר הרע כהר ולרשעים כחוט השערה, כן הוא בגמרא ובזהר ח"א ק"צ ע"ב, נרמז בר"ת, "תראו "רשעים "את "יצר "בדמיון "שערה:

149 קמט. בראשית, יצורף רשא"י ב"ת. ר"ת "ראיית "שלמים "את "יצר "בדמיון "תל:

150 קנ. בראשית, יצורף יש"ר את"ב. בזהר וישב ח"א קפ"ט ע"ב ותא חזי אינון דלא נטרי להאי קיימא בקודשא, גרמי פרישו כו', בגין דכתיב דברים יא טז וסרתם ועבדתם וכו', וכתיב דברים יא יז ועצר את השמים ולא יהיה מטר, דהאי איהו כמאן דסגיד לאלקא אחרא דמשקר בהא את קיימא קדישא, וכד קיימא קדישא אתנטיר בעלמא כדקא יאות, כדין קוב"ה יהיב ברכאן לעילא לאתרקא בעלמא, כמד"א תהלים סח י גשם כו'. נרמז בר"ת "אל "יתנו "שמים "רביבים "אם "תשמרו "בריתי:

151 קנא. בראשית, יצורף א"ת ברש"י. בגמרא מגילה כ"ח ע"א שאלו לר' פלוני במה הארכת ימים, והשיב מימי לא הסתכלתי בפני אדם רשע. וזה נרמז בר"ת "אל "תסתכלו "בצלם "רשע "שתאריך "ימים:

152 קנב. בראשית, יצורף רא"ת בש"י. גם זה שם מגילה כ"ח ע"א במה הארכת ימים, והשיב מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, נרמז בר"ת "ראה "אל תקפיד "בביתך "שיאריכו "ימיך:

153 קנג. בראשית, יצורף א"ת ברש"י. גם זה שם מגילה כ"ח ע"א במה הארכת ימים, והשיב לא ששתי בתקלת חברי. ר"ת "אל "תשמח "בתקלת "רעך "שיאריכו "ימיך:

154 קנד. בראשית, יצורף בשר"י א"ת. במגילה ט"ז ע"א דשאל המן למרדכי, הא כתיב לכם משלי כד יז בנפול אויביך אל תשמח וכו', והשיב זה דווקא ברשעי ישראל, אבל וכו'. וזה נרמז בר"ת "בנפול "שונאיך "רשעי "ישראל "אל "תשמח:

155 קנה. בראשית, יצורף יש"ת אר"ב. ר"ת "יעידו "שנים "תחייבו "את "רעך "בכל:

156 קנו. בראשית, יצורף בי"ש רת"א. ר"ת "בעדות "יחיד "שמת "רעך "תתירו "אשתו. כי עד אחד נאמן בעדות אשה כמו שאמרו רז"ל גיטין ב' ע"ב:

157 קנז. בראשית, יצורף בי"ת שא"ר. ר"ת "בעדות "יחיד "תחייבו "שבועה "את "רעך, כמו שאמרו רז"ל כתובות פ"ז ע"ב אבל לשבועה קם:

158 קנח. בראשית, יצורף אר"י בש"ת. ר"ת "ארים "ראש "יוסף "בריש "שתא "תשרי. כי בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים ר"ה י' ע"ב:

159 קנט. בראשית, יצורף רא"ש ית"ב. אמרו רז"ל ברכות ה' ע"א ראה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו. והוא נרמז בר"ת הצירוף הנ"ל "ראית "אדם "שבאים "יסורים "תפשפש "במעשיך:

160 קס. בראשית, יצורף ראש"י ת"ב. אמרו רז"ל שם פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה. נרמז בר"ת "ראה "אחר "שפשפש "יתלה "בביטול "תורה:

161 קסא. בראשית, יצורף רא"ת יש"ב. אמרו רז"ל שם תלה ולא מצא, בידוע שיסורים של אהבה הם. נרמז בר"ת "ראה "אחר "תלייתו "ידע "שבאו "באהבה:

162 קסב. בראשית, יצורף אי"ר שת"ב. ר"ת "אם "יהיה "רעב "שונאך "תאכילהו "בלחמך על פי הפסוק משלי כה כא:

163 קסג. בראשית, יצורף ית"א בר"ש. ר"ת "יתחלקו "תולדות "אסנת "בדמיון "ראובן "שמעון, כמ"ש יעקב ועתה שני בניך הנולדים כו' כראובן ושמעון כו' בראשית מח ה:

164 קסד. בראשית, יצורף רא"ת שב"י. כתב האריז"ל לא ילבש שני מלבושים ביחד, נרמז בר"ת "ראה "אל "תלבש "שני "בגדיך "יחד:

165 קסה. בראשית, יצורף אר"י שב"ת. אמרו רז"ל ב"ר פמ"ד כ"א אברהם בירר שעבוד מלכיות חלוף גיהנם, שראה במראה והנה תנור עשן כו' בראשית טו יז. נרמז בר"ת "אב "ראשון "יברר "שעבוד "בראיית "תנור היינו גיהנם:

166 קסו. בראשית, יצורף אש"י תב"ר. ר"ת "ארבעה "שעבודים "ישתעבדו "תמימים "בגוים "רבים. כי תמיד בכל גלות מצורפים כמה וכמה אומות להאומה המשועבדת, כמבואר בגמרא ובמדרש.

167 קסז. בראשית, יצורף שר"ב אי"ת. ר"ת "שעבוד "ראשון "בבל "אשר "יחריב "תפארתנו, היינו בית מקדשנו ותפארתנו:

168 קסח. בראשית, יצורף אר"ב שי"ת. ר"ת "אחריו ר"ל אחר גלות בבל "רצוף כי הגלות הב' היה רצוף לגלות בבל "בגלות "שנער שנער הוא מדי ופרס "יבנו "תפארתם, כי משם בנו בית המקדש:

169 קסט. בראשית, יצורף יש"ר תב"א. ר"ת "יון "שלישי "רבה "תשועות "בני "אהרן:

170 קע. בראשית, יצורף אר"ש יב"ת. ר"ת "אדום "רביעי "שם "יבנה "בית "תפארתם:

171 קעא. בראשית, יצורף שא"י בת"ר. ר"ת "שעבוד "אחרון "יתארך "באחריתו "תשועות "רבות:

172 קעב. בראשית, יצורף שת"א רב"י. שבוע שחל בו ט' באב אסור בבשר ויין. נרמז בר"ת "שבועת "תשעה "אב "רחק "בשר "ויין:

173 קעג. בראשית, יצורף שב"א יר"ת. ר"ת "שמיני "בחג "אסיף "יתחילו "ראשית "תורה. רמז למנהג ישראל שמתחילין התורה ביומא תמינאה של חג הסוכות הוא חג האסיף:

174 קעד. בראשית, יצורף בש"ת רי"א. אמרו רז"ל ירולשמי סוכה פ"ה ה"א בשמחת בית השואבה למה נקרא שמה בית השואבה, שמשם היו שואבין רוח הקודש. ונרמז בצירוף הנ"ל "בשמחת "שואבה "תשאבון "רוח "ה' "אלהים:

175 קעה. בראשית, יצורף תש"ב אי"ר. מנהג ישראל תורה הוא על פי קדמונינו לתקוע שופר בחודש אלול פרקי דר"א פמ"ו, כדי לעורר הישנים לתשובה עיין רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד. ונרמז בר"ת "תקעו "שופר "בחודש "אלול "יעוררו "רדומים.

176 קעו. בראשית, יצורף ית"ב אר"ש. מנהג ישראל תורה היא לומר תהלים בכל חודש אלול. ר"ת "יאמרו "תהלים "בחודש "אלול "רצוים "שבחיו:

177 קעז. בראשית, יצורף בא"ר שי"ת. אמרו רז"ל פסחים צ"ט ע"ב בליל חג הפסח אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. והוא ר"ת "בליל "אביב "רש "שבישראל "יסוב "תמיד:

178 קעח. בראשית, יצורף רא"ב שי"ת. ר"ת "רצה או "ראה "אלקים "בחג "שבועות "יקבלו "תורתו. והנה לכולי עלמא בשבת ניתנה תורה שבת פ"ו ע"ב, הוא גם כן ר"ת "ראה "אלקים "ביום "שבת "יקבלו "תורתו:

179 קעט. בראשית, יצורף רא"ש בי"ת. ר"ת "רצה "אלקים "שיתענו "בניו "יוד "תשרי:

180 קפ. בראשית, יצורף אי"ש רת"ב. אמרו רז"ל שבת קי"ט ע"ב לענות אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו. ונרמז בר"ת "אמן "יהא "שמיה "רבא "תענה "בקול:

181 קפא. בראשית, יצורף רא"ש ית"ב. ר"ת "רצה "אלקים "שיטילו "ישראל "תכלת "בבגדיהם במדבר טו לח. ויצורף גם כן

182 קפב. בראשית, יצורף אי"ת בש"ר. והוא ר"ת "אשר "יזכרו "תמיד "במצות "שצוה "רבונם, והוא הנאמר במדבר טו מ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי:

183 קפג. צירוף בא"ת יר"ש. מרומז מצות ברכת כהנים ג' ברכות במדבר ו כג, ולרבים יברכו עיין סוטה ל"ח ע"ב. והוא ר"ת "בני "אהרן "תמיד "יברכו "רבים "שלשה היינו ג' ברכות:

184 קפד. בראשי"ת, יצטרף בית אשר. בי"ת נקרא תשובה תתאה, אש"ר תשובה עילאה. והקדים השי"ת תשובה לעולם פסחים נ"ד ע"א, ודא בראשי"ת ב' ראשית, ר"ל שני תשובות הקדים לעולם. ועוד:

185 קפה. בראשית, ב' ראשית, אילין ב' בתי מקדשים. וידוע דהיו נגד ב' ההי"ן ראשונה ואחרונה, ודא גם כן צירוף בית אשר. בי"ת ה' אחרונה, אש"ר ה' ראשונה. ומרומז ב' רבתא גם כן, כי גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון במהרה בימינו חגי ב ט, ואז:

186 קפו. תצטרף בראשי"ת, גם כן יבשר את, יבשר להשכינה הקדושה הנקראת את, כנודע שנכללין בה כל אותיות התורה מא' עד ת'. וגם כן יבשר את, יבושרו אותיות התורה ויצאו מהגלות, שבעוה"ר נמסרו רזיה להחצונים. וגם כן א"ת, ר"ת אליהו תשב"י, כי הוא המבשר במהרה בימינו אמן: עוד

187 קפז. בראשית, יצורף ראשית ב'. ר"ל על דרך שפירש המתרגם בחוכמא, דא היא ראשי"ת חכמ"ה תהלים קיא י, וידוע דמשם היא התחלה לבחינת דכר ונוקבא בב' פרצופים, כידוע למשכילים בחכמ"ה, ואני הקטן יראתי בפצותי פי לבאר על נכון. וזהו: ראשי"ת ב', ברא הראשי"ת לבחינת ב' פרצופים, ועל ידי זה נתאצלו השמים והארץ, הן הם בחינות זעיר ונוקב' תפארת ומלכות, ודי בזה למשכילים בחכמה דוק ותשכח: או

188 קפח. יצטרף בשר אית. והוא ר"ת בשביל ששים רבוא אורות ישראל תמימים. כי הנה נודע הגם שיוסיף השי"ת על ישראל עם קרובו אלף אלפי אלפים פעמים עד אין מספר, עם כל זה עיקר ענפים המסתעפים מאילן הקודש הם ס' רבוא ענפים תמימים, לא יעלו יותר מס' רבוא, ויותר מזה הם ענפים ונצוצים המסתעפים מענפי הס' רבוא כנודע, עיין בגלגולים: עוד

189 קפט. בראשית, יצורף בשר אתי. ר"ת בשביל ששים רבוא אותיות תורת ישראל, הוא מאמרם ז"ל ב"ר פ"א ד' בשביל התורה שנקראת ראשי"ת. עוד:

190 קצ. בראשית, יצטרף רבישת"א. ר"ת רצון בני ישראל שיהיה תורתם אומנתם. ר"ל שעל ידי זה ממשיכים הרצון העליון ישראל עלה במחשבה ב"ר פ"א ד', וישמח השם במעשיו תהלים קד לא. ואם מתעסקים באומנות אחרות ונהנים מן העולם הזה אשר חיותו מקליפת נוגה וזוהמת הנחש שולטת בגופו, אזי שולט הרקבון והתולעים בגופו אחר פטירתו להתעכל הגוף, כי זה לא היה הרצון ולא איתברא במחשבה כביכול, ולזה צריך שימוש חכמים להבין הדברים. מה שאין כן המתנהג רק על פי התורה וזה אומנתו תמיד, ובגין כך יצטרף בראשי"ת, איבשת"ר. עיין לעיל צירוף כ"א. ר"ת "אל "ישלוט "בהם "שום "תולעה "רבנן, והעד הנאמן על זה רבינו הקדוש שבא בכל ערב שבת לביתו בגופו הקדוש כתובות ק"ג ע"א . וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ויצטרף בראשי"ת, אשת רבי. והוא כפשוטו אשתו של רבינו הקדוש לעד שבא לביתה בכל ערב שבת. ועוד ידוע דהגוף לנשמה נקרא בשם אש"ה, והבן:

191 קצא. עוד בראשי"ת, בת אשר י'. ור"ל מלכו"ת שמים הנקראת ב"ת תיקו"ז ע קל"ג ע"ב, דאיתנטילת מעולם העליון מיו"ד היא בחינת חכמ"ה, ואש"ר בחינת בינ"ה המאשרינו כנודע, ומשם שרשי נשמות ישראל: עוד בראשי"ת, אתר יבש. דלית לה נהרא מגרמה כלום עיין תקו"ז מג פ"ב ע"א : עוד

192 קצב. בראשי"ת, אתר שיב. ר"ל המקום שכל הי"ב גבולי אלכסון אליו ישובו, וממנו מוצא י"ב שבטי ישורון נגד י"ב צירופי הויה בגימטריא שי"ב, בסוד עלית למרום שבית שב"י תהלים סח יט : עוד

193 קצג. בראש"ית, שא ברית. לישא עליו ברית קודש ולא יטמאהו, כי לא יכול לבוא לשלימות התורה ורזיה רק השומר בריתו בטהרה ובפרישות, וכן בראשי"ת:

194 קצד. יצורף תברא שי. השומר בריתו נקרא צדיק עיין זוהר ח"א נ"ט ע"ב, ובורא ש"י עולמות שנוחל אותם אחר כך לעולם הבא. וזהו עוקצין פ"ג מי"ב עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדי"ק, דייקא השומר ברית"ו נקרא צדי"ק כעין יוסף הצדיק, ש"י עולמות מדה כנגד מדה שלא נטמא בטומאת קר"י מספר ש"י, ויק"ר בקדושה, קר"י בקליפה, והמשכילים יבינו. וידוע דצריך השב מעון זה למסור נפשו בכל פעם על דבר כבוד שמו, כי עון זה נעשה בחימום כל רמ"ח איבריו, על כן צריך להסכים בהסכמה עזה למסירת כל רמ"ח איבריו גופו ונשמתו על דבר כבוד שמו, והש"י יחשבהו לפועל ממש כאלו מסר נפשו בפועל. וזהו יקר בעיני י"י המותה לחסידיו תהלים קטז טו, שנתעלה מבחינת קרי לבחינת יקר על ידי מסירת נפשו. ובהעמיק עוד, דידוע דעל ידי עון זה בורא החוטא בעוה"ר גופים ולבושים לקליפות, והצלם הקדוש נפגם, ואחר פטירתו אינו זוכה ללבוש החלוקא דרבנן. הלא ידעת מהצדיק עמוד העולם יהושע בן יהוצדק כהן גדול, על שלא מיחה בבניו לשמור בריתם נאמר עליו זכריה ג ג "ויהושע היה לבוש בגדים צואים" סנהדרין צ"ג ע"א, אנן מה נענה אבתריה נשכבה בבשתנו עד יערה עלינו רוח ממרום לטהר מכל טומאתינו. ואם שב בתשובה שלימה להשי"ת על ידי מסירת נפשו להשם, אזי מסירים מעליו הבגדים הצואים, ונתלבש בבחינת יק"ר. יק"ר הוא תרגום כבו"ד, ורבי יוחנן קרי למאניה מכבדות"א שבת קי"ג ע"א, והבן:

4 סנהדרין פתח ↗

מָה שְׁמוֹ? דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי: שִׁילֹה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: יִנּוֹן שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ״. דְּבֵי רַבִּי חֲנִינָה אָמְרִי: חֲנִינָה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מְנַחֵם בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי״. וְרַבָּנַן אָמְרִי: חִיוּוֹרָא דְּבֵי רַבִּי שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָכֵן חֳלָיֵינוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה״.

8 בראשית רבה פתח ↗

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְאַוֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת שֻׁתָּפוּת בַּתַּחְתּוֹנִים, מַה נַּפְשָׁךְ, אִם לְעִנְיַן הַחֶשְׁבּוֹן, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְמֵימַר אֶלָּא אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אוֹ רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, וּשְׁלִישִׁי. שֶׁמָּא אֶחָד, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, אֶתְמְהָא. אֵימָתַי פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַלָּן בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ז, יב: וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ, רִאשׁוֹן לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּרָאתִי אֶת עוֹלָמִי. תָּנֵי עֶשֶׂר עֲטָרוֹת נָטַל אוֹתוֹ הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לִמְלָכִים, רִאשׁוֹן לִנְשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לִכְהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כה, ח: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, רִאשׁוֹן לִבְרָכָה, רִאשׁוֹן לָעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמָה, רִאשׁוֹן לִשְׁחִטָּה בַּצָּפוֹן, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא י, ב: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וגו'.

36 בראשית רבה פתח ↗

45 ראש השנה פתח ↗

״וַיֹּאמֶר״ דִּבְרֵאשִׁית תִּשְׁעָה הָווּ! ״בְּרֵאשִׁית״ נָמֵי מַאֲמָר הוּא, דִּכְתִיב: ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״.

148 סוכה פתח ↗

כִּדְדָרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה: לֶעָתִיד לָבֹא, מְבִיאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיֵצֶר הָרָע, וְשׁוֹחֲטוֹ בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּבִפְנֵי הָרְשָׁעִים. צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר גָּבוֹהַּ, וּרְשָׁעִים נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. הַלָּלוּ בּוֹכִין וְהַלָּלוּ בּוֹכִין. צַדִּיקִים בּוֹכִין וְאוֹמְרִים: הֵיאַךְ יָכוֹלְנוּ לִכְבּוֹשׁ הַר גָּבוֹהַּ כָּזֶה! וּרְשָׁעִים בּוֹכִין וְאוֹמְרִים: הֵיאַךְ לֹא יָכוֹלְנוּ לִכְבּוֹשׁ אֶת חוּט הַשַּׂעֲרָה הַזֶּה! וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּמֵהַּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא״.

175 פרקי דרבי אליעזר פתח ↗

190 בראשית רבה פתח ↗

194 סנהדרין פתח ↗

מַאי טַעְמָא אִיעֲנַשׁ? אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁהָיוּ בָּנָיו נוֹשְׂאִין נָשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת לִכְהוּנָּה וְלֹא מִיחָה בָּהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים״. וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים צוֹאִים? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בָּנָיו נוֹשְׂאִים נָשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת לִכְהוּנָּה, וְלֹא מִיחָה בָּהֶן.

אגרא דכלה Bereshit »